40. מדובר אפוא בחוזה על תנאי מתלה והתנאי לא התקיים. אכן, הצדדים לא קבעו מועד להתקיימות התנאי ואולם מקובל עלי שהתנאי לא התקיים בתוך "זמן סביר מכריתת החוזה" כאמור בסעיף 29 לחוק החוזים ולמעשה הוא לא התקיים מעולם. משכך, בהתאם לסעיף 29 לחוק החוזים החוזה התבטל מאליו בחלוף "זמן סביר" ובכל מקרה ביום 23.1.20 עת נשלח לנתבעים 1,2 מכתבו של ב"כ התובעים בו נטען להפרת ההסכם ונדרשה השבת התמורה (הערה: כאשר תנאי מתלה אינו מתקיים החוזה מתבטל מאליו ללא צורך בהודעה (שלו וצמח, בעמ' 603; גבריאלה שלו ויהודה אדר, דיני חוזים – התרופות, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, בעמ' 546 (להלן – שלו ואדר); עניין האס, פיסקה כ"ט בפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין) ואולם הדברים הובאו כאן על מנת להראות שאף אם לא נקבע מועד להתקיימות התנאי, ברי שבשלב זה, כאשר קופיקס דרשו מהתובעים לעזוב את החנות ונשלח המכתב, חלף הרבה מעבר ל"זמן סביר").
41. משהתבטל החוזה בשל אי התקיימות התנאי, חלה חובת השבה הדדית בן הצדדים. הנתבעים לא חלקו בסיכומים על הנחת מוצא זו אך טענו שאין מקום לסעד זה שכן "מה התובעים אמורים להשיב לנתבעים" (סעיף 73 לסיכומים) והשיבו כי מדובר בשוויו של העסק המוערך בגובה התמורה החוזית כך שההשבה ההדדית מתקזזת לאפס (סעיף 76 לסיכומים). טענה זו אין בה ממש. סעד ההשבה ההדדי אינו נתון לשיקול דעת בית המשפט, אלא הוא תוצאה טבעית של אי התקיימות התנאי המתלה בתוך פרק הזמן שקבעו הצדדים או תוך זמן סביר, בהיעדר קביעת מועד (שלו ואדר, בעמ' 546). בית המשפט אכן רשאי בהתאם לסעיף 21 לחוק החוזים לחייב צד להשיב את שוויו של מה שקיבל אם ההשבה אינה אפשרית או בלתי סבירה ואף רשאי הוא במקרים חריגים לשקול בנושא שיקולי צדק (שלו ואדר בעמ' 705-707) ואולם, אין כל קושי בענייננו בהשבת מה שקיבלו התובעים וממילא שאין מדובר בתוצאה בלתי סבירה ואף לא בלתי צודקת. אסביר.
42. בהתאם להסכם המכר רכשו התובעים את הזכות לקבל לבעלותם את זכויותיה של ראנה מכוח הסכם הזיכיון. מדובר בזכות בלתי מוחשית, אשר בהחלט ניתנת להשבה לנתבעים וההשבה מתבצעת באמצעות ביטול זכותם של התובעים מכוח הסכם המכר. הנה כי כן, עם התבטלות הסכם המכר בוטלה זכותם של התובעים לקבל לבעלותם את זכויותיה של ראנה בהסכם הזיכיון ומשכך בוצעה השבה של מה שקיבלו מכוח ההסכם שכן הזכות חזרה לבעלותה של ראנה ללא כפיפות כלשהי (שלו ואדר, בעמ' 708). לכן, אין כל צורך להידרש לשאלת שווי הזכויות שקיבלו התובעים שהרי ההשבה כבר בוצעה בעין.