51. דעתי היא שמדובר במקרה מובהק של הפרה. אף אם הסכם המכר לא הטיל על הנתבעים את החובה לנקוט בפעולה כלשהי, הרי שלאור העובדה שהם לא היו יכולים להעביר את הזכויות אלא בהסכמת קופיקס, היה עליהם לפעול באופן פוזיטיבי לצורך קבלת הסכמתה. הנתבעים לא הוכיחו שעשו פעולות לשם כך באופן המלמד על פעולה בתום לב ובמטרה להגשים את המטרה המשותפת של הצדדים. אדרבא, הרושם שהתקבל הוא דווקא היפוכו של דבר. הנתבעים קיבלו לידם את מלוא תמורת ההסכם והותירו את התובעים לאנחות. אפשר שהנתבעים קיוו שבסופו של דבר קופיקס תסכים להעביר את הזכויות לתובעים מבלי לדרוש את קיום תנאי סעיף 17 להסכם הזיכיון (היינו תשלום החוב של הנתבעים ודמי הטיפול בסך 50,000 ₪) ואולם, אין די בתקוה זו כדי לקיים את חובת תום הלב במקרה זה. היה על הנתבעים לפעול כאמור לצורך קבלת ההסכמה ובכלל זה למלא את תנאי סעיף 17 הנ"ל.
52. סיכומו של דבר, דעתי היא שהוכח שהנתבעים הפרו את ההסכם. כאן המקום להבהיר שלא התעלמתי מכך שהפרת חוזה תתכן רק כאשר מדובר בחוזה בר תוקף, שהרי חוזה שאינו תקף לא ניתן להפר. בעניין זה נתתי דעתי לכך שקבעתי לעיל שמדובר בחוזה על תנאי מתלה שלא התקיים ומכאן שהחוזה התבטל מאליו. לכאורה, במצב זה אין מקום לדבר על הפרה (שלו ואדר, בעמ' 111) וממילא שלא על פיצוי (פרידמן וכהן (ג), בעמ' 58, מול ה"ש 93). ואולם, סבורני כי במקרה זה ניתן לקבוע שההסכם הופר, בד בבד עם קביעה שהוא התבטל בשל אי התקיימות התנאי. הטעם לכך הוא שהכלל בדבר היעדר הפרה במקרה של אי קיום תנאי מתלה נסמך על הרציונל לפיו כאשר "תוצאת התנאי היא שהתחייבות אינה נכנסת לתוקף או שהיא פוקעת, ברור שאי קיומה, כשלעצמו, אינו מהווה הפרה" (פרידמן וכהן (ד), בעמ' 85). במקרה זה החובה לקיים בתום לב את ההסכם, ובכלל זה לפעול לקבלת הסכמת קופיקס, הייתה תקפה ומחייבת אף בתקופה שעד ביטול ההסכם בשל אי התקיימות התנאי המתלה. בכל מקרה, מדובר במחדלים שתרמו לכך שהתנאי המתלה לא התקיים, כך שמדובר בהפרה.
ו. הוכחת נזק
53. התובעים טענו, בנוסף לסעד ההשבה (בשל אי קיום תנאי מתלה ולחלופין בשל הפרה), אף לפיצויים בשל נזקים שנגרמו להם בשל ההפרה. אקדים מסקנה לדיון ואציין שלדידי לא הוכח נזק בר פיצוי, למעט ביחס לשכר הטרחה ששולם לעורך הדין. אנמק מסקנתי להלן.
54. התובעים הגישו כראיה מסמך הנחזה להיות דו"ח רווח והפסד עליו חתום רואה חשבון. רואה החשבון לא העיד וממילא שאיש לא הסביר את תוכנו של המסמך ומדוע מגלם הוא הפסד בר פיצוי. כל שנטען על ידי התובעים הוא שהם קיבלו בתקופת הביניים (בה הפעילו את העסק מכוח הסכמת קופיקס ותחת שמה של ראנה) שירותים חלקיים מקופיקס ולכן "ההפעלה הייתה גרעונית" (סעיף 20 לתצהיר התובע). אף בסיכומים לא נמסרו הסברים כלשהם מעבר לחזרה על טענה זו. בעניין זה יפים הדברים הבאים: