61. אין צורך להרחיב בדבר חובת הזהירות המושגית של עורך דין כלפי לקוחו והדברים ברורים וידועים ולא הייתה כל מחלוקת בנושא. השאלה היא אם הופרה חובת הזהירות הקונקרטית, היינו על רקע הנסיבות הספציפיות של המקרה. לדידי התשובה לשאלה זו היא בחיוב, שכן עורך הדין לא פעל במיומנות סבירה ולא נהג כעורך דין סביר וזהיר בנסיבות העניין. מסקנה זו עולה בראש ובראשונה מגרסתו העובדתית בה דבק לכל אורך ההליך לפיה לא עיין כלל בהסכם הזיכיון לצורך עריכת ההסכם. לדידי, די בכך כדי להביא למסקנה לפיה התרשל. עורך דין העורך הסכם מכר עבור לקוחו נדרש לבדוק את טיב הזכויות הנמכרות וליתן ללקוחו ייעוץ בדבר טיבו המשפטי של הממכר והסיכונים המשפטיים הטמונים בעסקה (עניין גיאות; ת"א (מרכז) 33301-02-12 שרון כהן נ' עו"ד חנוך וסרצוג (23.10.2014)). עוד לפני שנים רבות קבע בית המשפט העליון כי עורך דין שנדרש לפעול לעריכת הסכם מקרקעין מתרשל אם אינו בודק את טיב הזכויות בפנקסי הרישום. כן נקבע שאף עורך דין שמתבקש לפעול לצורך פינוי מדירה פלונית ועורך הסכם מכר ופינוי, נדרש לבחון את טיבם של הסכמי השכירות הרלוונטיים לנכס, שכן "מבחינה זו אין הוא שונה מפנקס המקרקעין או מרישום במוסד אחר, שגם הם מראים מי הם בעלי הזכויות בנכס ומהו טיב זכויותיהם" (ע"א 420/75 שרה כהן נ. יצחק אייזן, פ"מ ל(2) 829; להלן – עניין כהן); וראו גם ע"א 751/89 מוסהפור נ' עו"ד אדוארד שוחט, פ"ד מו(4), 529); ע"א (חי') 1675-04-17 עיזבון המנוח נסיב שנאן ז"ל ואח' היורשים נ' ג'בר חמוד (8.8.2017)).
62. כך גם בענייננו. עורך דין המתבקש לערוך הסכם מכר על פיו מועבר זיכיון נדרש לעיין בהסכם הזיכיון וללמוד ממנו את טיב זכויותיו של המוכר, את המגבלות החלות על העברת הזכויות (ככל שחלות) ואת יתר התנאים המהותיים שבהסכם הזיכיון. אינני מקבל את טענת עורך הדין לפיה לאור כך שהצדדים הגיעו למשרדו לאחר שרוב התמורה כבר שולמה והתנאים ביניהם היו מוסכמים עליהם וכן שידעו שנדרשת הסכמת קופיקס, הוא לא נדרש לעשות מעבר למה שעשה. טענה זו מבטאת חוסר הבנה בדבר חובותיו של עורך הדין וציפייתו הסבירה של לקוחו ממנו. אכן, לצורך קביעת היקף חובת הזהירות, יש להבחין בין עורך דין שנשכר על מנת לנהל את מלוא הליכי המשא ומתן עבור הלקוח, לבין מי שנשכר לאחר שהלקוח ניהל משא ומתן והגיע להסכמות עקרוניות (עניין גיאות). חזון נפרץ הוא שצדדים מסכמים ביניהם את תנאי ההסכם המהותיים מבחינתם (ולרוב מדובר במחיר, פריסת תשלומים ומועד העברת הממכר) ושוכרים בשלב זה עורך דין על מנת שינסח עבורם הסכם. ואולם, אף במצב זה אין לומר, כלל וככלל, שעורך הדין פטור מכל בדיקה מינימלית וכי תפקידו מסתכם בהעלאה על הכתב של ההסכמות. בעניין זה יפים הדברים שנאמרו בע"א 751/89 מוסהפור נ' עו"ד שוחט ואח' פ"ד מ"ו (4) 529 בעמ' 537: