פסקי דין

עע (ארצי) 2363-03-16 סטימצקי (2005) בע"מ נ' איריס בראל - חלק 4

04 מאי 2016
הדפסה

 

הטענות בבקשה לעיכוב הביצוע

  1. בבקשה לעיכוב ביצוע טוענת המשיבה כי סיכויה לזכות בערעור גבוהים מאוד. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי הוכח שלא קיים הסכם תקף בעניין תניית בוררות הנוגעת למענק המוגדל, שכן בהחלטת הדירקטוריון, עליה ביססה המשיבה את דרישתה למענק המוגדל, אין כל בסיס הסכמי להעברת הסכסוך לבוררות ומכל מקום המסמך נחתם בחוסר סמכות; בית הדין האזורי התעלם מההלכה הפסוקה לפיה לא ניתן להעביר להכרעת בוררות את שאלת עצם קיום הסכם בוררות, ולכל היותר ניתן היה להעביר לבוררות רק את הדרישה למענק המקורי בגובה 1,000,000 $, שלגביו קיים הסכם בוררות; בית הדין האזורי כלל לא נימק את קביעתו כי הבורר יהיה רשאי להכריע בשאלת גובה המענק – 1 מיליון דולר או 2 מיליון דולר; שגה בית הדין האזורי עת קבע כי שאלת הזכאות למענק לא כרוכה בזכויות מגן, שכן לשם הכרעה בשאלת הזכאות למענק, תידרש הכרעה גם בשאלות האם פוטרה המשיבה או התפטרה, והאם היא הפרה את חובות האמון והזהירות כלפי המבקשת, השוללות זכאותה למענק ולפיצויי פיטורים; בית הדין האזורי התעלם מטענה שלבורר אין סמכות לדון בשאלות המתעוררות במסגרת כלל המחלוקות שבין הצדדים, מלבד סוגיית המענק, דבר שיביא לפיצול הדיון; במסגרת הליך זה ייחסה המשיבה לחברה מצגי שווא ותרמית בכך שלכאורה הוצג על ידי הרוכשים מצג כאילו מעוניינים בהמשך העסקתה של המשיבה בעוד שלאחר מכן נעשו פעולות להדרתה ובכך שפיטורי המשיבה הוצגו על ידם כהתפטרות. לטענת החברה, היא זכאית לכך ששמה יטוהר במסגרת אותו פורום בו יוחסו לה מצגי השווא והתרמית, קרי בבית הדין.
  2. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הנזק שייגרם לה ככל שבית הדין לא ייעתר לבקשה ולאחר מכן יתקבל ערעורה עולה על הנזק שעלול להיגרם למשיבה אם יעוכב ביצוע פסק הדין ולאחר מכן ידחה הערעור. לטענת המבקשת, קיום הליך בוררות במקביל לקיום הליך הערעור יש בו כדי להביא לניהול הליכי סרק, הכבדה, וגם פסיקות סותרות. לטענתה, מעת שהחל הליך הבוררות לא ניתן יהיה "להחזיר את הגלגל לאחור", וככל שבית הדין יחליט בסופו של יום לקבל את הערעור ולהשיב את הסכסוך בעניין זכאות למענק לבית הדין, טענותיה ו"טקטיקת הדיון" ייחשפו וייפגעו זכויותיה הדיוניות, במיוחד שעה שהליך בוררות כרוך בהוצאות לא מעטות. מנגד למשיבה לא ייגרם כל נזק מדחייה קצרה הן לאור העובדה שהליך הבוררות טרם החל והן שבמסגרת הליך הבוררות תוכל המשיבה לתבוע "פיצויי הלנה".
  3. המשיבה מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע בהתבסס על הכלל שלפיו הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק הדין. עוד טוענת המשיבה כי קבלת הבקשה מהווה התעלמות מהסכמות הצדדים לבוררות, ומעקרת את כל התכלית העומדת בבסיס רעיון הבוררות, במיוחד בשים לב לכך שממועד פנייתה לחברה בדרישה למינוי בורר בהסכמה, חלפה שנה וחצי, במהלכה נאלצה היא להתמודד עם בקשות סרק שהוגשו במטרה למנוע את קיומו של הליך הבוררות.

לגופם של דברים, טוענת המשיבה כי סיכויי הערעור קלושים, שכן עיקר טענותיה של החברה מתמקדות בקביעות עובדתיות ובטענות פרוצדוראליות חסרות בסיס, בהן ערכאת הערעור לא תתערב; שאלת תוקף הסכמת הצדדים וסמכות הבורר לדון במחלוקת בין הצדדים הינן שאלות עובדתיות בעיקרן, שאינן מצדיקות קבלת הערעור; החלטת הדירקטוריון המגדילה את גובה המענק לשני מיליון דולר, אינה משנה את העובדה לפיה המחלוקת בדבר זכאות למענק תתברר בהליך בוררות; אין לקבל כי מחלוקת לעניין גובה סכום המענק מאיינת את ההסכמה המפורשת בין הצדדים להעברת מחלוקת בעניין הזכאות למענק להכרעתו של בורר; במסגרת הכרעה בשאלת הזכאות למענק, אין הבורר נדרש להכריע בזכויות קוגנטיות, שכן מדובר בזכות חוזית הנובעת מסיום העסקתה של המשיבה בחברה ומכירת השליטה לרוכשים; גם אם יידרש הבורר לדון בסוגיות נוספות הנלוות לשאלת הזכאות למענק, אין בכך כדי לשלול מסמכותו להכריע בהליך, וכן לקיים בוררות, אשר הוסכמה בין הצדדים.

  1. המשיבה מוסיפה וטוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, שכן החברה לא הוכיחה שייגרם לה נזק בלתי הפיך מקיום הליך בוררות. עוד נטען כי גם אם יתקבל הערעור, אין מדובר בנזק שלא ניתן לתיקון, ובאיזון שבין הפגיעה בזכות המשיבה לממש את החלטת בית הדין קמא ולקיים את הליך הבוררות לבין הנזק שעלול להיגרם לחברה והיכולת להשיב את המצב לקדמותו, ידה של המשיבה על העליונה; החברה הינה גוף גדול, בעל אמצעים כלכליים, כך שמצבה הכלכלי מאפשר לה לקיים את הליך הבוררות, ואין כל הצדקה להורות על דחיית קיומו; הצדדים כבר השמיעו את מלוא הטענות המשפטיות והעובדתיות, כך שאין בקיומו של הליך הבוררות כדי לפגוע בזכויותיה הדיוניות של החברה. עוד צוין כי מתחילת הפרשה בשנת 2014 ועד היום, פועלת החברה, בכל דרך אפשרית, על מנת למנוע את ביצוע ההסכמות, ולסכל את ניסיונות המשיבה להוציא לפועל את הליך הבוררות ולעכב את ההכרעה בהליך. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבה, ולאור הזמן הרב שחלף עד כה, עיכוב נוסף בהכרעה בשאלה הזכאות למענק יביא לפגיעה בה, ולסיכול כוונת הצדדים לסיים המחלוקת ביניהם במהירות המרבית, כקבוע בהסכם הבוררות.
  2. בתגובה לתשובת המשיבה חוזרת החברה על האמור בבקשתה ומדגישה כי עיכוב ביצועו של פסק הדין הכרחי על מנת למנוע דיונים מקבילים והכרעות סותרות בעניין אותן הנסיבות העובדתיות. עוד נטען כי הערעור מתמקד בשאלה האם קיים הסכם בוררות תקף ביחס למענק המוגדל או לאו, ולא בקביעות עובדתיות, כטענת המשיבה.

הכרעה

עמוד הקודם1234
5...9עמוד הבא