מסמך המתודולוגיה, אשר כאמור בו, עשוי להתעדכן מעת לעת, מבוסס כאמור, על המלצות הוועדה הממשלתית להגברת התחרותיות במשק (ועדת שני), על דברי ההסבר להצעת החוק, על חווֹת דֵּעָה קודמות של ועדת הריכוזיות, על כתיבה אקדמית ועל ההערות שהתקבלו לטיוטת מסמך המתודולוגיה שפורסמה (שם, עמ' 3).
מסמך המתודולוגיה מחזיק שמונה פרקים. פרק א' הוא פרק המבוא, שבו מוסבר הרקע לעריכתו, משמעותו, אופן עריכתו ועיקריו, כמובא בתמצית לעיל (עמ' 3-1).
24. פרק ב' במסמך המתודולוגיה עוסק בפרשנות המונח "ריכוזיות כלל-משקית" (עמ' 8-3) ובמהותם של שיקולי ריכוזיות כלל-משקית. כמוסבר שם, משמעות המונח "ריכוזיות כלל-משקית", בתמצית, היא "תופעה בה נכסים רבים – ומשמעותיים – מוחזקים בידי מספר קטן של שחקנים" (שם, עמ' 3). שיקולי ריכוזיות כלל משקית, הם שיקולים אשר בוחנים את "יכולת המיקוח וההשפעה העודפת מול קובעי המדיניות שייווצרו לגורם ריכוזי כתוצאה מהרחבת פעילותו בתחומי תשתית חיונית" (שם). בשונה משיקולי התחרות הענפית, הנבחנים במסגרת סמכות הייעוץ של הממונה על הגבלים עסקיים, החשש בבסיס האפשרות של ריכוזיות כלל-משקית הוא מפני הפעלת כוח מיקוח והשפעה כלפי מקבלי ההחלטות בדרג המאסדר ובדרג הפוליטי. השפעה עודפת מעין זו על קובעי המדיניות, עלולה לגרום לכך שהחלטותיהם בתחומי פעילותם ייטיבו עם הגורם הריכוזי על חשבון האינטרס הציבורי בתחומים שונים, כגון איכות הסביבה, תכנון ובניה, מיסוי וכדומה.
25. פרקים ג'-ה' במסמך המתודולוגיה כוללים את העקרונות לניתוח הקצאות לגורמים ריכוזיים בשלושה שלבים:
השלב הראשון: קביעת פרמטרים למדידת כוח המיקוח וההשפעה של הגורם הריכוזי (פרק ג', עמ' 13-8). פרק זה מונה שלוש קבוצות משתנים המאפשרות להעריך את מידת כוח המיקוח וההשפעה הנתונים לגורם הריכוזי הנבחן: (א) תחומי פעילות חיוניים – לשם בחינת כוח המיקוח וההשפעה הנתונים לגורם הריכוזי הנבחן, יש לתת את הדעת לכך שאינו דומה תחום פעילות שהוגדר כחיוני ביותר (כגון, פעילות בתחומי חשמל, מים וביוב, מוצרי דלק, גז טבעי ושירותי טלפוניה ואינטרנט), לתחומים שהוגדרו כחיוניים במידה גבוהה (טלפוניה ניידת, נמלי תעופה, נמלי הים ותחבורה ציבורית) או תחומים שהחזקה בהם מאפשרת לגורם הריכוזי להשפיע על קובעי המדיניות (כגון, תקשורת ושידורים ובעיקר שידורי חדשות ואקטואליה או תחומי פעילות בעלי ממשקים משמעותיים מול קובעי המדיניות); (ב) נתוני פעילות מאקרו-כלכלית – נתונים אלו אינם עוסקים בתחום הפעילות הספציפיים של הגורם הריכוזי הנבחן, אלא בנתוני פעילותו הכלליים במשק. במסגרת זו נבחנים בין השאר, גודלו של הגורם הריכוזי (היקף פעילותו האבסולוטי והיחסי וכן היקף נכסיו), חשיבות פעילותו לענפי משק אחרים (כך למשל, לגופים פיננסיים עשויה להיות השפעה ענפה על פעילויות שונות במשק התלויות באשראי שהם מספקים), בחינה אם מדובר בגורם המעסיק עובדים מאוגדים בוועדי עובדים בעלי כוח מיקוח והשפעה; (ג) מאפיינים שעשויים להצביע על השפעה רגולטורית – אלו נועדו לבחון אם יש מקום לחשש מפני תופעת "שבי רגולטורי" (כגון, אם לגורם הריכוזי ממשק תכוף עם מקבלי ההחלטות, אם ישנה תלות של קובעי המדיניות בגורם הריכוזי, אם הגורם הריכוזי מחזיק בכלי תקשורת המגביר את כוחו מול קובעי המדיניות וכדומה).