השלב השני: ניתוח ההקצאה וזיהוי הקצאות אשר לגביהן עשויה להיות הצדקה למניעתן (פרק ד', עמ' 14-13). פרק זה עוסק בשלב שבו נבחנת הקצאת הזכות. בכלל זה, אם מדובר בתשתית חיונית, מעמד ההקצאה בתחום הפעילות, אם מדובר במעמד דומיננטי של מבנה השוק או בזוכה שהוא אחד מתוך רבים. כן נבחנות משך תקופת ההקצאה, אם מדובר בהקצאה לתקופה ארוכה, בלתי מוגבלת או לתקופה קצרה, שאז יש לבחון את אפשרות הארכתה. כן נבחנים גורמים נוספים ובהם אם מדובר בשוק חדש נעדר שחקנים פעילים (שאז לשחקנים הראשונים עשויה להיות השפעה על עיצוב הרגולציה שתונהג בו), אם מדובר בשוק מפוקח, בשוק שהציבור מעורב בפעילותו, אופן הקצאת הזכות וכדומה.
השלב השלישי: תיאור אופן השפעת ההקצאה של הזכות לגורם הריכוזי על היקף הריכוזיות הכלל-משקית (פרק ה', עמ' 15-14). בשלב הזה נבחנים השיקולים המנויים בסעיף 5(ד) בחוק, שעניינם "מניעת הרחבת הפעילות של גורם ריכוזי, בשים לב לתחומי הפעילות הנוגעים לעניין ובהתחשב בזיקה ביניהם". כמוסבר שם ובהתאם לדברי ההסבר בהצעת החוק, הכוונה היא שהרחבת השליטה של מחזיק חזק בתשתית חיונית אל תשתית חיונית נוספת, תיעשה באופן מבוקר תוך שקילת כלל ההשלכות (דברי ההסבר להצעת החוק, עמ' 1085). מאחר שמצב שבו גורם ריכוזי מרחיב את פעילותו לתחומים נוספים מגביר את כוח המיקוח שלו, נדרשת בחינת יכולתו למנף את כוח המיקוח וההשפעה החדשים כתוצאה מההקצאה אל עבר פעילויות קיימות של הגורם הריכוזי הנבחן בתחומים אחרים. במצב שבו יש חשש להשלכה זו, בדרך כלל יהיה צורך לבחון את הגורמים החלופיים ולהעדיף גורם פחות ריכוזי. אפשרות נוספת היא יכולתו של הגורם הריכוזי להשתמש בכוחו כתוצאה מפעילותו בשוקים האחרים על ההקצאה. במקרה זה, אם ההקצאה צפויה להגדיל את הריכוזיות הכלל-משקית של הגורם הריכוזי, יהיה צורך לבחון אם בצדה של ההקצאה ישנה תועלת צרכנית משמעותית העשויה להצדיק את הפגיעה הכלל משקית. בכך עוסק הפרק השישי.
26. פרק ו' עוסק בחשש מפני פגיעה ברווחת הצרכנים (עמ' 17-16). על-פי סעיף 5(ה) בחוק וכאמור, על ועדת הריכוזיות להבטיח כי הפעלת סמכותה לא תביא לפגיעה משמעותית ברווחת הצרכנים. בהתאם לכך, פרק זה עוסק בדרכים שבהם רווחת הצרכנים עשויה להיפגע כתוצאה מהימנעות מההקצאה לגורם הריכוזי הנבחן. כאמור שם, "גם במקרים שבהם תסבור הוועדה כי ההקצאה אכן צפויה להגדיל את הריכוזיות הכלל-משקית, עליה לבחון אם יש בצידה תועלת צרכנית משמעותית העשויה להצדיק הגדלה זו של הריכוזיות במשק. רווחת הצרכנים תיבחן כאן במובנה הרחב ותתייחס מעבר לרמת מחירים גם לשיקולים נוספים לטובת הציבור, כמו שיפורים טכנולוגיים, קידום חדשנות, הגדלת המגוון, הבטחת היצע מספיק של נכסים או שירותים לציבור, הגנת הסביבה, הגדלת אפשרויות התעסוקה, שיקולי חוץ וביטחון וכדומה" (ההדגשות אינן במקור) (שם, עמ' 16).