טענותיהן של ועדת המכרזים וועדת הריכוזיות – המשיבות 2-1
51. ועדות המכרזים וועדת הריכוזיות (להלן גם – המדינה) טענו כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטותיה המקצועיות של ועדת המכרזים אשר אימצה את המלצותיה המקצועיות של ועדת הריכוזיות. לטענתה, מדובר בהחלטות אשר התקבלו לאחר שוועדת המכרזים בחנה את מכלול העובדות, הפעילה שיקול דעת מינהלי כנדרש והתייעצה עם ועדת הריכוזיות על-פי הדין. אף ועדת הריכוזיות ניתחה את נסיבות המקרה על כל היבטיו, בהיותה הגוף המקצועי המוסמך על-פי הדין לייעץ לוועדת המכרזים בעניין שיקולי ריכוזיות כלל-משקית לגבי הקצאת זכויות לגורם ריכוזי. מסקנת ועדת הריכוזיות הייתה כאמור, כי למרות היותה של שפיר גורם ריכוזי, ישנו אינטרס ציבורי לאפשר את השתתפותה במכרז. טענת המדינה היא אפוא, כי המלצותיה של ועדת הריכוזיות והחלטותיה של ועדת המכרזים הן החלטות מבוססות ומנומקות, המאזנות כראוי בין ההשפעה הפוטנציאלית של הקצאת הזכות בתשתית חיונית לגורם ריכוזי על הריכוזיות הכלל-משקית הגלומה בכך, לבין שיקולי רווחת הצרכנים.
בנסיבות אלו שבהן שיקול הדעת העצמאי של ועדת המכרזים תואם את שיקול דעתה העצמאי, המקצועי והנפרד של ועדת הריכוזיות ובעוד ששתי הוועדות הגיעו למסקנה כי יש לאפשר לשפיר להשתתף במכרז, הפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, לטענת המדינה, מצומצמת יותר. כך מהטעם שמדובר בהתערבות בהחלטה מקצועית המצויה בתחום מומחיותה של ועדת המכרזים, אשר מוסמכת להחליט החלטות מקצועיות, תוך הסתמכות על המלצתה המקצועית של ועדת הריכוזיות אשר מצויה בתחום מומחיותה. בנסיבות אלו טענה המדינה, כי העותרות לא הציגו טעמים כבדי משקל המצדיקים לסטות מהחלטת ועדת המכרזים ומהמלצתה של ועדת הריכוזיות. מאחר שלטענת המדינה לא נפל כל פגם מינהלי בתהליך קבלת החלטותיה של ועדת המכרזים המצדיק התערבות בהן, לטענתה, אף אין להתערב בהחלטותיה.
52. המדינה הוסיפה וטענה, כי יש לבחון את טענותיהן של העותרות בהיבט רחב, בשל כך שהעתירה הנדונה היא חלק ממה שכינתה "קמפיין משפטי נרחב" של העותרות לפסילת השתתפותן של שלוש קבוצות מציעות (מתוך חמש קבוצות שעברו את השלב הראשון). "קמפיין" זה, כך נטען, כולל את שתי העתירות הנדונות, שנועדו להביא לפסילתה של שפיר, את העתירה הנוספת שהוזכרה לעיל (עת"מ (ירושלים) 8880-03-22), אשר במסגרתה מבקשות העותרות להביא לפסילתן של עוד שתי קבוצות מציעות ובנוסף לכך, טענותיהן כי זכייה במכרז להפעלת קו בתל-אביב מונעת התמודדות במכרז הקו הכחול בירושלים, עשויה להשליך על השתתפותה של מציעה נוספת. בשל כך טוענת המדינה, כי נראה שמטרת העותרות אינה אלא להביא לצמצום התחרות באופן שייטיב עמן. טענת המדינה היא אפוא, כי "בתכסיסנות ומניפולטיביות לא הגונה, חותרות העותרות לפגוע בתחרות באופן אנוש ובקופה הציבורית, כל זאת בשם עקרונות 'התחרותיות ורווחת הצרכנים לטווח הארוך' – לכאורה" (פסקה 8).