טענותיה של קבוצת שפיר (שפיר, CAF ונוי) – המשיבות 4-2
73. קבוצת שפיר טענה כי העתירה הוגשה באיחור ובשיהוי ניכר, וכן כי מדובר בעתירה אחת מתוך שלוש עתירות שהגישו העותרות, אשר נועדו לצמצם את התחרות ולפגוע במתמודדים במכרז. שפיר הדגישה כי העותרת 1 (שיכון ובינוי) היא אחת מחברות התשתית והבניה המובילות והגדולות בארץ וכי העותרת 2 (אגד) היא מחברות התחבורה הגדולות בארץ, אשר עד לפני שנים בודדות פעלה כמונופול תחבורה ציבורית בירושלים.
לחלופין טענה שפיר, כי יש לדחות את העתירה לגופה מאחר שאין להתערב בהחלטותיה של ועדת המכרזים אשר דחתה את טענותיהן של העותרות.
74. בעניין טענת השיהוי והאיחור בהגשת העתירה טענה שפיר, כי העובדה שהיא הזכיין של ה-J-Net ידועה עוד משנת 2019, אז זכתה במכרז של מיזם ה-J-Net. השלב המוקדם (השלב הראשון) של המכרז הנדון פורסם כאמור עוד בחודש אפריל 2020. פרסום זה כלל את מהות המיזם ותיאורו ובמסגרתו לא נקבעה כל הגבלה על השתתפותה של קבוצת שפיר במכרז, למרות היותה בעלת המניות בזכיין של מיזם ה-J-Net. פרסום חמש קבוצות המציעות שעברו את שלב המיון המוקדם ובהן גם קבוצת שפיר, היה כאמור לעיל, ביום 1.7.2021. ביום 3.8.2021 פורסמה ההזמנה למציעות שעברו את השלב הראשון להגיש את הצעותיהן למכרז עצמו (השלב השני), ואף במסגרתה לא נקבע כי זכיין ה-J-Net (שקבוצת שפיר נמנית עם בעלי המניות שלו), מנועה מלהשתתף בשלב הזה.
שפיר טוענת אפוא, כי אם העותרות מבקשות לתקוף את עצם השתתפותה במכרז, בהיותה המפעילה של ה-J-Net, כי אז היה עליהן לעשות כן כבר בעת פרסום מסמכי השלב הראשון של המכרז, כשנתיים קודם להגשת העתירה, או לכל המאוחר סמוך לאחר פרסום תוצאת השלב הראשון, כשבעה חודשים קודם להגשת העתירה. לטענת שפיר, הגשת העתירה בעניין ההחלטה מיום 31.1.2022 (אשר פורסמה למציעות ביום 14.2.2022), היא בגדר ניסיון מלאכותי להתגבר על השיהוי הכבד בהגשת העתירה. עוד הטעימה שפיר, כי בנסיבות העניין מתקיים הן שיהוי סובייקטיבי הן שיהוי אובייקטיבי וזאת בשל העובדה ששפיר הסתמכה על הכרזתה כמציעה כשירה. בשל כך היא פעלה ופועלת באינטנסיביות להכנת הצעתה למכרז ולהגשתה, בעוד שכידוע, הכנתה כרוכה בהשקעת ממון רב ומשאבים עצומים.
לטענת שפיר, משני טעמים בקשת הארכה שהגישו העותרות להגשת העתירה הנדונה (בקשתן מיום 30.12.2021 בעת"מ (ירושלים) 67633-12-21), אינה עוצרת את השיהוי הניכר בהגשת העתירה. ראשית, הארכה התבקשה בקשר למכתבה של ועדת המכרזים מיום 29.11.2021, שבו נאמר כי טענות העותרות נבחנות, בעוד שבמועד זה טרם עמדו לפני ועדת המכרזים טענותיהן של העותרות העולות בעתירה הנדונה. מכאן טענת שפיר, כי הארכה לא התבקשה בקשר לנושא העתירה הנדונה. שנית, בהחלטת בית המשפט מיום 6.1.2022, בעניין בקשת הארכה, הודגש כי הארכה ניתנה "בלי לגרוע מטענות הצדדים".