7. מיזם הקו הכחול הוא מיזם רחב היקף, שעלותו נאמדת במיליארדי שקלים. המכרז להקמתו ולהפעלתו הוא דו-שלבי. השלב הראשון כלל הליך של מיון מוקדם, אשר במסגרתו נדרשו המתמודדים לעמוד בתנאי סף מקצועיים ופיננסיים. רק המתמודדים שעמדו בתנאי הסף ואשר בסיום השלב הראשון הוכרזו כשירים רשאים להשתתף בשלב השני, שבו ייבחנו הצעות המחיר ואיכות ההצעות. בשל מורכבות המיזם וחשיבותו הציבורית, הליכי המכרז מלווים בגורמים מקצועיים, הכוללים מומחים טכניים מתחומים שונים ויועצים משפטיים. בהתאם לכך וכפי שאף עולה מהפרוטוקולים של דיוני ועדת המכרזים (אלו שהוגשו), כל החלטה מתקבלת לאחר דיונים מעמיקים ולאחר קבלת ייעוץ משפטי, ייעוץ פיננסי וייעוץ טכני.
ההזמנה להליך המיון המוקדם (השלב הראשון) פורסמה בחודש אפריל 2020. ביום 4.3.2021 הוגשו הצעותיהן של חמש קבוצות מציעים. לאחר שוועדת המכרזים מצאה כי כל חמש קבוצות המציעים עמדו בתנאי הסף שנקבעו, הוועדה הכריזה ביום 1.7.2021 כי כל חמש המציעות כשירות להתמודד במכרז.
ביום 3.8.2021 פורסמה ההזמנה לחמש המציעות שעברו את השלב הראשון להגשת הצעותיהן במסגרת השלב השני של המכרז. המועד להגשת ההצעות נדחה מספר פעמים. נכון להיום וכאמור, הוא קבוע ליום 29.6.2022.
החלטותיה הנדונות של ועדת המכרזים והגשת העתירות
8. עם שלוש מתוך חמש קבוצות המציעים נמנים גורמים ריכוזיים כהגדרתם בחוק הריכוזיות. גורמים אלו הם שפיר, CAF, אלקטרה זכיינות בע"מ, אלייד תשתיות בע"מ והפניקס חברה לביטוח בע"מ (כולן משיבות בשתי העתירות הנדונות ולהלן יכונו, לפי העניין – אלקטרה; אלייד; הפניקס). בשל כך ומאחר שמדובר בהליך הקצאת זכות לגורם ריכוזי, המחייב את ועדת המכרזים לשקול גם שיקולי ריכוזיות כלל-משקית בטרם תינתן החלטתה לאפשר לגורם הריכוזי להשתתף בהליך הקצאת הזכות (כמשמעם של מונחים אלו בחוק הריכוזיות, שעליהם נעמוד בהמשך הדברים), חלה על ועדת המכרזים חובת התייעצות עם ועדת הריכוזיות (סעיף 5(ב) בחוק). כמו כן, מאחר שמדובר בהליך הקצאת זכות הכלולה ברשימת הזכויות (על-פי סעיף 13 בחוק), המחייב את ועדת המכרזים לשקול שיקולים של קידום התחרות הענפית, חלה על ועדת המכרזים חובת התייעצות עם הממונה על התחרות קודם להקצאת הזכות (סעיף 11(ב) בחוק).
לעת הזו ובתמצית נעיר, כי ריכוזיות כלל-משקית היא תופעה שבה נכסים רבים ומשמעותיים ובכלל זה תשתיות חיוניות, מוחזקים בידי מספר גורמים מצומצם. שיקולי ריכוזיות כלל-משקית בוחנים את כוח המיקוח ואת ההשפעה העודפת שיש לגורם הריכוזי מול קובעי המדיניות (הרגולטור המקצועי והדרג הפוליטי), לנוכח החזקתו בנכסים הרבים והמשמעותיים. שיקולי התחרות הענפית הנשקלים בעת הקצאת זכות בתשתית חיונית, עוסקים בחשש מפני אפשרויות העשויות להביא לפגיעה בתחרות בענף שבו נעשית הקצאת הזכות לגורם הריכוזי. במסגרת זו נבחנת השאלה אם מקור היכולת לפגיעה הענפית נובע מכוח המיקוח וההשפעה שיהיו לגורם הריכוזי כלפי דרג מקבלי ההחלטות, אם הזכות תוקצה לו. כן נבחנת סוג הפגיעה ובכלל זה פגיעה אפשרית באינטרס הציבורי.