96. הנחת המוצא של העותרות, כך נראה, היא כי הכלל הוא כי יש למנוע מגורם ריכוזי בעל ריכוזיות כלל-משקית ברמה גבוהה להתמודד במכרז. אולם דומה כי מדובר בנקודת מוצא שגויה, אשר אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק הריכוזיות. על-פי נוסח החוק ועל-פי תכליתו הנלמדת מדברי ההסבר של הצעת החוק, וכך גם על-פי מסמך המתודולוגיה המנחה את ועדת הריכוזיות בחוות דעתה, תכלית החוק אינה בהכרח הצבת מחסומים לגורמים ריכוזיים, אשר ימנעו לחלוטין מצבים שבהם יוקצו להם זכויות ורישיונות. תכליתו היא דווקא הגברת התחרותיות במשק הישראלי, הבטחת שוק תחרותי ויעיל, הגנה על ציבור המשקיעים וחיזוק איתנותם של המתווכים הפיננסים (תאגידים בנקאיים וכיוצא באלו (ראו פרק ד' בחוק)) ושל יציבותם (המבוא להצעת החוק, עמ' 1084). החוק נועד אפוא, להבטיח שוק תחרותי ויעיל ולפקח על ההשלכות של הריכוזיות הכלל-משקית תוך יצירת שקיפות אשר הוסדרה בהוראות החוק.
בכל הנוגע לסמכויותיו של המאסדר (ועדת המכרזים) בהגבלת יכולת השתתפותם של גורמים ריכוזיים בתהליכי הקצאת זכויות (מכרזים) בנכסי המדינה, הסמכות שנקבעה בחוק נועדה לאפשר לאזן בין שיקולי ריכוזיות כלל-משקית לבין שיקולים נוספים שהעיקרי שבהם הוא הגנה על כך שלא תגרם פגיעה משמעותית לרווחת הצרכנים. כמוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק, מטרת הוראות פרק ב' בחוק להקנות לוועדת המכרזים סמכויות לשקול שיקולי תחרות ענפית ושיקולי ריכוזיות כלל-משקית בעת בחירת המשתתפים בהליכי המכרזים, וזאת כדי להבטיח את הגברת התחרותיות הענפית ואת ביזור הריכוזיות הכלל-משקית בהליכים שבהם מוקצים נכסי המדינה לגורמים פרטיים. לשם כך, נקבעו הוראות אשר לפיהן לשם שקילת שיקולים מקצועיים אלו, על ועדת המכרזים להיוועץ בוועדת הריכוזיות ובממונה על התחרות, בעלי המומחיות בתחומים אלו.
עוד הוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק וכפי שאף נקבע במסמך המתודולוגיה המנחה את ועדת הריכוזיות, שיקולי ריכוזיות כלל-משקית לא בהכרח נועדו למנוע הקצאת זכויות לגורמים ריכוזיים, אלא נועדו לקבוע הסדרים שיאפשרו זאת באופן מבוקר. כאמור שם, "שיקולי ריכוזיות כלל משקית עניינם בביזור הכוח המוענק למחזיקים בתשתיות חיוניות, כך שהרחבת שליטה של מחזיק חזק אל תשתית חיונית נוספת לזו שבה הוא פועל, תיעשה באופן מבוקר ותוך שקילת כל ההשלכות הרלוונטיות" (ההדגשה אינה במקור) (דברי ההסבר לפרק ב' בחוק, עמ' 1085).