105. תרחיש "הורדת השלטר": כמוסבר לעיל, הכוונה למצב שבו החזקה בתשתית חיונית משמעותית או בפעילות שהיא בצומת מרכזי במשק, מקנה כוח מיקוח והשפעה עודפים, אשר נובעים מהחשש מפני הפסקת פעילותה של אותה תשתית חיונית (ראו במסמך המתודולוגיה בפרק ב', העוסק במשמעותה של ריכוזיות כלל-משקית, בעמ' 6). תרחיש זה חוזר בהקשרים שונים ורבים בטענותיהן של העותרות והוא אמנם נשקל, אך מהטעמים שהוסברו בחוות דעתה הראשונה של ועדת הריכוזיות וכפי שציינה ועדת המכרזים עוד בפנייתה אל ועדת הריכוזיות, אין בכך כדי לשנות מההחלטה. אכן, ישנם קשיים מובנים העשויים לעלות אם גורם אחד יפעיל את כל קווי הרכבת הקלה בירושלים. עם זאת, כבר במסגרת המכרז והחוזים שייחתמו עם הזוכה נקבעו הסדרים שנועדו להתמודד עם אותם קשיים. בין אותם מנגנונים שנועדו להתמודד עם אפשרות "הורדת השלטר" או נקיטת אמצעים דומים מצד הזכיין, נקבעו הסדרי פיצויים מוסכמים, קנסות ומנגנוניים ליישוב סכסוכים. במקרים קיצוניים אף ישנה אפשרות לביטול ההסכם עם הזכיין. כמו כן, מיזמי PPP מתאפיינים במעורבות רבה ובפיקוח של המאסדר באופן הממתן את ניצול כוחו של הזכיין לרעה. מכל מקום וכאמור, הקשיים האמורים נשקלו, אך לא נמצא כי בהם כדי למנוע משפיר להתמודד במכרז.
106. הטענות בנושא התחרות ההשוואתית: "תחרות השוואתית" (Yardstick Competition) משמעה, כמוסבר לעיל, מצב שבו הפעלת קווי הרכבת באמצעות מפעילים שונים עשויה לאפשר למאסדר להחליט החלטות על סמך מידע המתקבל ממספר מפעילים, אשר באמצעותו ניתן לדרוש מהם לעמוד במדדי איכות המבוססים על השוואה ביניהם. טענתן של העותרות בנושא זה היא כי אם שפיר תזכה בהפעלת הקו הכחול, תימנע אפשרות של יצירת תחרות השוואתית ובכך תיפגע רווחת הצרכנים.
אף טענה זו נדונה בוועדת הריכוזיות ובדיוני ועדת המכרזים אשר קדמו למתן החלטתה ואף בעניין זה מקובלות עליי הנמקותיה של ועדת המכרזים וטענותיהן של המשיבות, שאלו בתמצית עיקריהן: ראשית, העותרות לא הראו כי התועלת מתחרות השוואתית עולה על התועלת מהתחרות במכרז עצמו ולכן, פסילת מתמודד במכרז רק כדי לאפשר תחרות השוואתית אינה סבירה. מכל מקום, נראה כי מדובר בנושא הקשור בתחרות הענפית ולא בנושא הריכוזיות הכלל-משקית; שנית, התחרות ההשוואתית עשויה להיות גם בין קווי רכבת קלה בערים שונות ובכלל זה, בין הקווים בירושלים לאלו שבתל-אביב וכן לקווים הנוספים המתוכננים להיבנות בעתיד בירושלים.