לשלמות הדברים נוסיף, כי עוד קודם לכן, ביום 3.3.2022, הגישו העותרות עתירה נוספת, אשר במסגרתה ביקשו לפסול שתי חברות הנמנות עם שתי קבוצות מציעות נוספות אשר צלחו את השלב הראשון של המכרז ובהתאם לכך נמצאו כשירות להגיש את הצעותיהן במסגרת השלב השני (עת"מ 8880-03-22, הקבועה לדיון ביום 26.6.2022 לפני כבוד השופט ע' שחם).
ג. רקע נורמטיבי – חוק הריכוזיות, ועדת הריכוזיות ומסמך המתודולוגיה
ג(1) חוק הריכוזיות
17. חוק הריכוזיות עיגן את המלצותיה של הוועדה הממשלתית להגברת התחרותיות במשק (ועדת חיים שני, שהמלצותיה הוגשו לממשלה ביום 18.3.2012 ואומצו בהחלטתה מיום 22.4.2022). עמדת הוועדה הייתה כי "המשק הישראלי מתאפיין בריכוזיות על-ענפית יתירה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם. ריכוזיות זו מתבטאת, בין השאר, בכך שמספר מצומצם של אנשי עסקים שולט בשיעור ניכר של נכסים ריאליים ופיננסיים במשק. שליטה זו מושגת בחלק ניכר מהמקרים באמצעות קבוצות עסקיות המסודרות במבנה פירמידלי" (המבוא לדברי ההסבר להצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב-2012 (ה"ח הממשלה 706 מיום 9.7.2012, עמ' 1084) (להלן – הצעת חוק הריכוזיות או הצעת החוק או דברי ההסבר)). כמוסבר שם, "המבנה הריכוזי מעורר חשש לפגיעה באיתנות המערכת הפיננסית, לפגיעה בתחרות העסקית ואף לפגיעה בציבור החוסכים, בבעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות" ובאחרים כמפורט שם. המלצותיה נועדו אפוא, "להגביר את התחרותיות במשק הישראלי, להבטיח שוק תחרותי יעיל, להגן על ציבור המשקיעים ולחזק את איתנותם של המתווכים הפיננסיים ואת יציבותם" (שם).
המלצותיה של ועדת שני היו בשלושה מישורי פעולה, אשר נועדו להגביר את התחרות במשק ולהפחית את הריכוזיות הכלל-משקית באמצעות פישוט המבנה של הקבוצות העסקיות וביזור השליטה במשק.
חוק הריכוזיות, אשר אימץ את המלצות הוועדה, קבע לשם כך שלושה מישורי פעולה: המישור הראשון, הסדרת חלוקת נכסי המדינה באופן שימנע פגיעה בתחרות ויפחית את הריכוזיות הכלל-משקית (סימן ב' בפרק ב' בחוק); המישור השני קובע שינויים והגבלות על פעולותיהן של קבוצות עסקיות הבנויות במבנה של "פירמידה" (פרק ג' בחוק); המישור השלישי עוסק בתנאי החזקות של גוף פיננסי משמעותי בגוף ריאלי משמעותי (תאגיד שאינו גוף פיננסי) ולהפך, בידי אותו בעל שליטה (פרק ד' בחוק).
טענותיהן של העותרות (בעת"מ 12912-03-22) וסמכויות הייעוץ של ועדת הריכוזיות הנוגעות לעתירתן – שאליהן נידרש בהמשך הדברים – נוגעות למישור הראשון, שעניינו שיקולי ריכוזיות כלל-משקית אשר נשקלים בעת הקצאת זכויות (מתן רישיון, התקשרות בחוזה או העברת החזקה בשיעור משמעותי) לגורם ריכוזי, כמשמעות מונחים אלו בחוק.