לכך יש להוסיף כי ממילא כל קביעותיו של בית משפט קמא ביחס להפרת ההסכמים המוקדמים מתמצות בקביעה בדבר הפרת ההתחייבות למתן האופציה הראשונה. התחייבות זו נזכרה במפורש במסגרת ההסכם עם בעלי השליטה, תוך שהובהר כי אין בהסכם זה כדי לבטלה, וניתנה לטופ אלפא הזכות לחייב את בעלי השליטה לרכושה (סעיפים 4.3 ו-3.1 להסכם עם בעלי השליטה, בהתאמה). מכך עולה כי למעשה כל קביעותיו של בית משפט קמא לעניין הפרות ההסכמים נעוצות בהוראותיו של ההסכם עם בעלי השליטה. גם מטעם זה, אינני סבור כי נגרם למערערים נזק כלשהו בשל החלטתו (המובנת) של בית משפט קמא לדון בפסק הדין החלקי גם בהסכמים המוקדמים (והשוו: רע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פ"ד נו(4) 61, 65 (2002); ע"א 3632/01 חדיג'יה נ' מנהל מיסוי מקרקעין מחוז חיפה, פ"ד נז(2) 806, 814 (2003); ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1, 27-26 (2003)).
29. לאור דברים אלו, לא מצאתי כי יש בטענות הצדדים לעניין פסק הדין החלקי כדי להצדיק את התערבות ערכאת הערעור בקביעותיו.
הטענות לעניין פסק הדין המשלים
30. במסגרת הערעור והערעור שכנגד מלינים הצדדים גם על קביעות בית משפט קמא בפסק הדין המשלים, כאשר עיקר טענות המערערים מתמקד בהערכת שיעור הנזקים שנגרמו לטופ אלפא; ואילו עיקר טענתה של טופ אלפא נוגע לזהות הגורם שחויב לפצותה בגין נזקים אלו. אדון בכל אחד מעניינים אלו בנפרד.
א. הערכת הנזק
31. בפסק הדין המשלים העריך בית משפט קמא את גובה הנזקים שנגרמו לטופ אלפא בגין שלילת האפשרות לממש את האופציות הראשונה והשלישית שהוענקו לה (מאחר שמעתה ואילך יעסוק הדיון בעיקר באופציות אלו, בכל מקום בו אשתמש להלן בכינוי "אופציות", כוונתי לאופציות הראשונה והשלישית). מטבע הדברים, הערכתם של נזקים אלו מצריכה את בחינת שוויין הכלכלי של האופציות במועדים הרלוונטיים. לשם כך, התבסס בית משפט קמא על שווי מניותיה של החברה הציבורית במועדים שונים לאחר ההנפקה, בהיותו "האינדיקציה הקרובה ביותר לשווי המניות שהיו בידי [טופ אלפא] אלמלא ההפרה" (פסקה 31 לפסק הדין המשלים).
32. בערעורם, מעלים המערערים שורה של טענות בדבר דרך חישוב זו. בראש ובראשונה נטען כי מלכתחילה לא היה מקום להעריך את הנזק שנגרם לטופ אלפא על בסיס שווי מניות החברה הציבורית, כי אם על בסיס שווי מניותיה של סטארקום פנמה – אשר לגביה ניתנו האופציות. לא ראיתי לקבל טענה זו. אכן, האופציות שהוענקו לטופ אלפא היו לרכישת מניותיה של סטארקום פנמה, ולא לרכישת מניותיה של החברה הציבורית (וליתר דיוק, האופציה הראשונה הייתה לרכישת מניות סטארקום פנמה, והאופציה השלישית – לרכישת מניותיהן של מי מהחברות הפרטיות). ואולם, משנמצא כי סטארקום פנמה רוּקְּנה כליל מנכסיה ומפעילותה באופן שהביא להפיכת מניותיה לחסרות כל ערך כלכלי, פשיטא כי לא ניתן עוד להתבסס על שווי מניותיה כדי להעריך מה היה שוויין של האופציות במועד מימושן העתידי על ידי טופ אלפא, אילולא בוצעה ההפרה האמורה.