ויובהר, בכך אין כדי לומר כי מנגנון החסימה נעדר כל חשיבות לענייננו. נהפוך הוא – קיומו של מנגנון זה עשוי בהחלט להיות רלוונטי לצורך אמידת שווי מניות החברה הציבורית במועד הקובע. כך גם עולה מקביעותיו של בית משפט קמא בפסק הדין המשלים, לפיהן בשל קיומו של מנגנון החסימה, יש לבצע הפחתה של 42.9% ממחיר מניות החברה הציבורית במועד ההנפקה. ואולם, כאמור, הרלוונטיות של מנגנון זה נעוצה אך ורק בהיותו אחד מן הגורמים שבכוחם להשפיע על שווי מניות החברה הציבורית, ואין בכוחו כדי להשליך על היבטים אחרים של חישוב הנזק, ובכללם המועד הקובע לחישוב שווי המניות.
הערה: בית משפט קמא מצא כי יש לבצע את ההפחתה האמורה ממחיר המניות בשל קיומו של מנגנון החסימה רק ביחס לאופציה השלישית. דומה כי הטעם העיקרי שהנחה אותו בקביעה זו הוא כי מנגנון החסימה חל רק ביחס למניות הדירקטורים והמייסדים של החברה הציבורית, ובהם בעלי השליטה. על כן, לגישת בית משפט קמא, מאחר שהאופציה השלישית הייתה לרכישת מניותיהם של בעלי השליטה, הרי שמנגנון החסימה היה חל עליהן באופן שמצדיק את ביצוע ההפחתה. לעומת זאת, הואיל ועל פי האופציה הראשונה מי שהתחייבה להקצות את המניות לטופ אלפא היא סטארקום פנמה עצמה (ולא בעלי השליטה), הרי שביחס למניות אלו לא היה חל מנגנון החסימה, ובהתאם אין מקום לבצע את ההפחתה ביחס אליהן. כשלעצמי, סבורני כי נכון היה לבצע את ההפחתה בשל מנגנון החסימה הן ביחס לאופציה הראשונה הן ביחס לאופציה השלישית. זאת, מטעם זהה לזה שעליו עמדתי לעיל. ודוק – מאחר שמניות החברה הציבורית נועדו לשמש אך כאינדיקציה לנזק שנגרם לטופ אלפא בשל שלילת אפשרותה לממש את האופציות שניתנו לה ביחס לחברות הפרטיות, כל שנדרש הוא לאמוד במועד הקובע את שוויין של מניות החברה הציבורית שהתקבלו כנגד פעילות החברות הפרטיות, בהתחשב במכלול הגורמים הרלוונטיים (לרבות קיומן של הגבלות כאלה ואחרות החלות על העברת מניות החברה, כולן או חלקן). שווי זה – אחד הוא; וממנו יש לגזור את שוויין של האופציות שהוענקו לטופ אלפא, ללא תלות בגורם שהתחייב לתתן. ויודגש, לא מן הנמנע כי בחישוב השפעתו של מנגנון החסימה על שווי החברה הציבורית, היה מקום להתחשב בכך שמנגנון זה חל רק ביחס לחלק ממניותיה (אלו המוחזקות על ידי הדירקטורים והמייסדים), ולחשב את ההפחתה משווי החברה באופן יחסי, בהתאם לאחוז המניות החסומות מסך מניות החברה הציבורית שהתקבלו. ועדיין, בסופו של דבר היה מקום להגיע למספר אחד ויחיד המייצג את שווי החברה הציבורית במועד הרלוונטי, ולפיו להעריך את שווי האופציות. מכל מקום, משהצדדים לא העלו טענות לעניין זה, נאמרים דברים אלו בבחינת למעלה מן הצורך.