מנגנון זה, המאפשר לבית המשפט להתעלם מן ההפרדה שיוצר "מסך ההתאגדות" בין אישיותם המשפטית של בעלי המניות לבין אישיותה של החברה, נולד בעיקר כדי לתת מענה למצבים בהם "נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, היינו הסתתרות מבעד מסך ההתאגדות על מנת לחמוק מאחריות". תוצאתה של "הרמת המסך" היא הרחבה בדיעבד של מערך היריבויות המשפטיות – כך, כל עוד נותר "מסך ההתאגדות" בעינו, "יריבותם של נושי החברה מצטמצמת ליריבות עם החברה עצמה בלבד"; ואילו עם הרמתו של "מסך ההתאגדות", נוצרת יריבות ישירה בין הנושים לבין בעלי המניות של החברה, המאפשרת לראשונים לתבוע מן האחרונים את חובותיהם כלפי החברה (שם, בפסקה 3 לחוות דעתי. ההפניות הושמטו – ע.ג.).
41. ודוק, הסמכות לבצע הרמת מסך בין חברה לבעל מניות בה קבועה בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), ושמורה למקרים חריגים בלבד, בהם נמצא כי בעל מניות בחברה עשה שימוש לרעה באישיותה הנפרדת, "באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה"; או "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה" (להרחבה, ראו: ע"א 2706/11 SYBIL GERMANY PUBLIC CO. LIMITED נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ, פסקאות 90-89 [פורסם בנבו] (4.9.2015); ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמעון, פסקאות 56-55 [פורסם בנבו] (22.1.2015) (להלן: עניין אשדוד); ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי, פ"ד סד(1) 398, 440-437 (2010); אירית חביב-סגל דיני חברות כרך א 295-291 (2007); עמיר ליכט "הרמת מסך והדחיית חוב לאחר תיקון 3 לחוק החברות: מה נשתנה?" תאגידים ב 65 (2005)). אומנם, מאחר שסטארקום פנמה היא חברה זרה, אשר אין חוק החברות חל עליה (וראו הגדרתה של "חברה" בסעיף 1 לחוק החברות), הרי שלצורך הרמת מסך יש להראות כי הדבר אפשרי על פי דיני המקום בו היא התאגדה (וראו: ע"א 3773/16 עו"ד ארז בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת נ' סופר, פסקה 61 [פורסם בנבו] (3.10.2018)). עם זאת, ככל שנניח עניין זה בצד, לכאורה ניתן היה להעלות את הטענה כי עצם ריקונה של סטארקום פנמה מנכסיה על ידי בעלי השליטה, כשהם מודעים לכך שהדבר יביא לפגיעה בזכויותיה של טופ אלפא, מקים עילה להרמת מסך בהתאם לסעיף 6 לחוק החברות (וראו: בג"ץ 132/15 ר-צ פלסטק בע"מ נ' איפראימוב, פסקה 9 וההפניות שם [פורסם בנבו] (5.4.2017). כן השוו: ע"א 9586/09 יורשי המנוח לייזר ז"ל נ' איזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ, פסקה 7 [פורסם בנבו] (17.1.2012)). על כל פנים, משטופ אלפא כלל לא העלתה בפנינו טענה להרמת מסך, וממילא לא הניחה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת המצדיקה שימוש בסעד קיצוני זה, ברי כי אין מקום לנקוט בו במקרה דנן.