108. אם כן, בנסיבות המתוארות לעיל, קשה להלום את טענותיה של קבוצת לוסקין כנגד תוקפן של ההקצאות, בד בבד עם אי-התמודדותה, ולמעשה שתיקתה הנמשכת, ביחס לכלל ההיבטים האמורים. התנהלות שכזו עולה עד כדי שימוש בזכות בחוסר תום לב ויש בה לעורר קשיים לא מבוטלים אף בראי החובות המוטלות על קבוצת לוסקין כלפי החברה והשותפות.
109. התוצאה המתחייבת לאורו של עקרון תום הלב מתחזקת נוכח קביעותיו הברורות והמפורטות של בית המשפט המחוזי, כי אף שהליך הקצאת המניות הוביל לדילול מניותיו של לוסקין, הוא נועד בעיקרו לקידום טובת החברה מתוך רצון עסקי לאפשר את המשך פעילותה של השותפות (ראו גם: ע"א 667/76 ל. גליקמן בע"מ נ' א. מ. ברקאי חברה להשקעות בע"מ, פ"ד לב(2) 281 (1978); ע"א 54/96 הולנדר נ' המימד החדיש תוכנה בע"מ (המימד הרביעי תוכנה בע"מ), פ"ד נב(5) 673, 699 (1998)). זאת, על רקע המצב הכלכלי המורכב שאליו נקלעה השותפות ובהינתן קשיים נטענים לקבלת אשראי בנקאי בנסיבות אלו. לכך גם יש להוסיף את טענתה של הנהלת השותפות לפיה היא זו שיזמה את הפנייה בבקשה להזרמת הון דחופה.
110. ראוי לציין גם פעולות מאוחרות יותר של הדירקטוריון אשר יש בהן להשליך על חומרת הפגמים המתוארים. בפרט, כפי שצוין בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, יש לתת את הדעת על מסמך האישור שהוגש על-ידי כלל הדירקטורים בשותפות (למעט לוסקין), לרבות הדירקטורים החיצוניים והדירקטור הבלתי תלוי, וצורף לתשובת השותפות להמרצת הפתיחה שהגישה קבוצת לוסקין (ראו נספח ה' לכתב התשובה של השותפות לה"פ 68535-09-16). אכן, מסמך זה אינו ערוך כפרוטוקול רשמי של ישיבת דירקטוריון סדורה. אולם, מתוכנו עולה כי הדירקטורים "מאשרים ומאשררים בזה את כל הקצאות ההון שנעשו בחברת השותף הכללי ואת העמדת ההלוואות המזכות לשותפות וכי בהחלטתנו אנו רואים למול עינינו את טובת השותפות" (שם). במסמך זה נכללה אף התייחסות לטענותיה של קבוצת לוסקין ובמסגרתו הצטרפו הדירקטורים לטיעונים שפורטו בתשובת השותפות, שבה הודגש הצורך הדחוף בהזרמת הון על מנת לשמר את פעילות השותפות. כאן המקום להעיר, כפי שאף צוין בפסק הדין, כי כאשר נשאל לוסקין במסגרת חקירתו הנגדית האם הוא מודע לאמור בתשובת השותפות לעניין ההקצאות, לרבות במסמך האישור האמור, הוא השיב "זה לא עניין אותי כ"כ" וכי הוא "לא מכיר אותו" (פרוטוקול הדיון מיום 28.9.2017, עמ' 35, שורות 20-18). אף בכך יש לעורר סימני שאלה ביחס להתנהלותו. לצד האמור אוסיף עוד, כי מנקודת מבטי, מסמך האישור הנזכר לבדו לא היה מטה את הכף לטובת הכשרת תוקפן של הפעולות שבוצעו. זאת, בין היתר, בשים לב לכך שאין מדובר בהחלטה סדורה שהתקבלה בדירקטוריון ובהינתן הקושי להכיר בנסיבות אלו באישור בדיעבד של הליכי ההקצאה. עם זאת, לנוכח יתר הטעמים שפורטו לעיל, מצאתי שלא להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין מקום להורות על בטלותן של ההקצאות.
מהדין לסעד: היפרדות