בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 94/20
לפני: כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת י' וילנר
המערערים: 1. טוביה לוסקין
2. טי אויל וגז בע"מ
3. נפט הר קדם בע"מ
נ ג ד
המשיבים: 1. גבעות עולם נפט בע"מ
2. שמואל בקר
3. נגה בן דוד
4. ראש העין חיפושי נפט בע"מ
5. גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת
(1993)
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.11.2019 בה"פ 24245-06-15 שניתן על-ידי כבוד השופטת ה' סילש
תאריך הישיבה: ד' בחשון התשפ"ב (10.10.2021)
בשם המערערים: עו"ד רן שפרינצק, עו"ד נעמה ארליך
בשם המשיבים 4-1: עו"ד אפרים אברמזון, עו"ד רפי שפירא, עו"ד רן יעקב קינן
בשם המשיבה 5: עו"ד אריק הררי
פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1. בעלי מניות ערכו ביניהם הסכם הנוגע לניהולה של חברה. בשלב מסוים עלתה מערכת היחסים ביניהם על שרטון, ולא שורר ביניהם עוד אמון. האם הפרת ההסכם על-ידי הצדדים מאפשרת בנסיבות העניין לראות בו הסכם שבוטל ולכן כזה שאינו מחייב עוד? ומהי ההשלכה על תקנון החברה שנתן ביטוי להסכמת הצדדים? זאת ועוד, האם כל ההסכמות בין הצדדים הן חוקיות, מהיבט החובות שמטיל הדין על הדירקטוריון, ועוד יותר מכך לאחר תיקוני החקיקה הנוגעים לכהונתם של דירקטורים חיצוניים? לבסוף, מהם הסעדים שיש לתת במקרה זה בכל הנוגע להתנהלותה העתידית של החברה? שאלות אלה ושאלות נוספות הקשורות בהן עומדות בבסיסו של ההליך שלפנינו.
פתח דבר
2. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ה"פ 24245-06-15, השופטת ה' סילש). פסק הדין הכריע בארבע המרצות פתיחה שונות שהוגשו בגין סכסוך ממושך בין בעלי מניות ונושאי משרה בחברת גבעות עולם נפט בע"מ (להלן: החברה), שהיא חברה פרטית, ובכלל זה בגין השלכות הסכסוך על שותפות מוגבלת ציבורית שהחברה היא השותף הכללי בה – גבעות עולם חיפושי נפט, שותפות מוגבלת (1993) (להלן: השותפות).
3. אקדים ואעיר, כי באופן עקרוני אני סבורה שאין עילה להתערב בקביעות העובדתיות שנכללו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, להבדיל מאשר ביחס לחלק מן המסקנות המשפטיות שאליהן הגיע – הכול כפי שיובהר בהמשך.
המסגרת החקיקתית
4. כבר בפתח הדברים ייאמר כי במוקד המחלוקת בין הצדדים עמדו לדיון הסכמות חוזיות אשר עוגנו אף בתקנון החברה ועניינן באופן קבלת ההחלטות בדירקטוריון החברה, כמו גם בתחומי אחריותם של נושאי המשרה בה. הסכמות אלו, שיפורטו בהרחבה בהמשך, נועדו להתנות על ההסדרים החקיקתיים הרגילים החולשים על אותן סוגיות – הסדרים שבתקופת התאגדותה של החברה עוגנו בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, וכיום מעוגנים בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות או החוק). בהתחשב בכך, ועוד בטרם יפורטו עיקרי התשתית העובדתית, יש מקום להציג בקצרה את הוראות החוק הרלוונטיות – בעיקר הוראותיו של חוק החברות (בכפוף להוראות המעבר הנוגעות לחברות שפעלו קודם לכניסתו לתוקף).
5. סעיף 92 לחוק החברות מגדיר את סמכויות הדירקטוריון ותפקידיו, ובתוך כך קובע כי "הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו", "ידווח לאסיפה השנתית על מצב עניני החברה ועל התוצאות העסקיות", "יקבע את תכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן", וכן "רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של החברה". בהמשך לכך, עניין הקצאת מניות והנפקתן מפורט בסעיף 288(א) לחוק החברות הקובע כי "הדירקטוריון רשאי להנפיק או להקצות מניות וניירות ערך אחרים, המירים או ניתנים למימוש למניות, עד גבול הון המניות הרשום של החברה". עוד יצוין כי לפי סעיף 49 לחוק מוקנית לדירקטוריון הסמכות השיורית בחברה (בלשון הסעיף: "סמכות של החברה שלא הוקנתה בחוק או בתקנון לאורגן אחר, רשאי הדירקטוריון להפעילה"). יצוין כי הסמכות למנות דירקטורים מסורה לאסיפה הכללית לפי סעיף 59 לחוק. כמו כן, סעיף 57 לחוק מגדיר סמכויות נוספות הנתונות לאסיפה הכללית, ובתוך כך החלטות בעניין "שינויים בתקנון כאמור בסעיף 20" וכן "מינוי דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות סעיף 239".
6. לכך מתווספים סעיפים 107-105 לחוק המסדירים את אופן קבלת ההחלטות בדירקטוריון. סעיף 105 לחוק החברות מגדיר כלל ברירת מחדל לפיו "בהצבעה בדירקטוריון יהיה קול אחד לכל דירקטור, אלא אם נקבע אחרת בתקנון". באופן דומה, סעיף 107 לחוק מורה כי "החלטות בדירקטוריון יתקבלו ברוב רגיל", אף זאת בכפוף לקביעה אחרת בתקנון. על כך מוסיף סעיף 106 לחוק החברות, בקבעו כי על דירקטור להפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעותיו בדירקטוריון וכי הימנעות מכך עלולה לעלות כדי הפרת אמונים מצדו.
7. על האמור יש להוסיף כי חוק החברות כולל גם הוראות מיוחדות הנוגעות לכהונתם של דירקטורים חיצוניים (להלן: דח"צים) בדירקטוריון החברה (ראו סימן ה' לפרק הראשון בחלק השישי לחוק זה). בכלל זה, יצוין בתמצית שסעיף 239 לחוק החברות מורה כי בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו לפחות שני דח"צים וכן קובע הוראות שונות בעניין אופן מינויים. בהמשך לכך, סעיפים 249-240 מסדירים, בין היתר, את תנאי כשירותם של דח"צים, את משך חברותם בדירקטוריון וכן את הדרכים להפסקת כהונתם.
8. נקודה חשובה נוספת שראויה לציון נוגעת לסעיף 24(3) לחוק החברות המסדיר הוראת מעבר מיוחדת ביחס לדרך שינוי תקנון של חברה שהתאגדה לפני חקיקתו. בהתאם לסעיף זה, בהיעדר הסדר אחר בתקנונה של חברה כאמור, ניתן לשנותו רק "ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מן המשתתפים בהצבעה" באסיפה הכללית (למעט הנמנעים). זאת, כחריג לכלל הקבוע בסעיף 20(א) לחוק החברות לפיו "חברה רשאית לשנות את תקנונה בהחלטה שהתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה, אלא אם כן נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר".
9. להשלמת התמונה יצוין עוד כי בענייננו קיימת חשיבות אף להוראותיה של פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (להלן: הפקודה). באופן קונקרטי יצוין כי בתאריך 23.2.2015 נחקק החוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 5), התשע"ה-2015 (להלן: תיקון מס' 5) שהביא לרפורמה משמעותית בפקודה. תיקון זה החיל חובות שונות על ניהול חברה שהיא שותף כללי בשותפות מוגבלת ציבורית, קרי שותפות שיחידות השתתפות שלה או יחידות השתתפות בשותף המוגבל בה רשומות למסחר בבורסה או הוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. בכלל זאת, תיקון מס' 5 קבע כי נושאי המשרה בחברה יחובו בחובת זהירות ובחובת אמונים גם כלפי השותפות. עוד נקבע כי הוראות חוק החברות שעוסקות בדח"צים, לרבות החובה למנות כאלה וכן התנאים והמגבלות המוטלים על מועמדים לכהן בתפקיד זה, יחולו גם על חברת השותף הכללי בשותפות מוגבלת ציבורית כאילו הייתה חברה ציבורית.
התשתית העובדתית הצריכה לעניין
10. ומכאן, לתיאור העובדות הקונקרטיות שביסוד ההליך דנן. יצוין כי התשתית העובדתית תתמקד בפרטים הנדרשים בלבד, בשים לב למורכבותה של מערכת היחסים בין הצדדים הנמשכת קרוב ל-30 שנים.
11. השותפות הוקמה לצורך חיפוש נפט בישראל והפקתו, ופעילותה מתמקדת בעיקר בשדה הנפט מגד המצוי באזור ראש העין. מדובר בשותפות מוגבלת ציבורית המורכבת משני שותפים. החברה היא השותף הכללי בה ואילו השותף המוגבל הוא גבעות עולם נאמנויות (1993) בע"מ (להלן: השותף המוגבל). יצוין כי השותף המוגבל מורכב מבעלי יחידות השתתפות, אשר רכשו יחידות שהוצעו במסגרת הצעה לציבור.
12. מבעד למסך התאגידי, ניצבות מספר דמויות מפתח, שהסכסוך ניטש בסופו של דבר ביניהן. מצדו האחד של המתרס עומד המערער 1, טוביה לוסקין (להלן: לוסקין), גיאולוג וגיאו-פיזיקאי, איש מקצוע ותיק בתחום חיפושי הנפט. מצדו האחר נמצאים המשיבים 2 ו-3, שמואל בקר (להלן: בקר) ונגה בן דוד (להלן: בן דוד), אנשי עסקים שהשקיעו חלק נכבד מההון הראשוני של החברה. בקר ובן דוד הם בני משפחה (מחותנים) והם ייקראו ביחד משפחת בן דוד. שני צדדים אלה הם בעלי המניות בחברה, ומחזיקים בהן בפועל באמצעות שלוש חברות: טי אויל וגז בע"מ (להלן: טי אויל), אשר נכון למועד הגשת המרצת הפתיחה הראשונה החזיקה ב-26.65% מההון המונפק; נפט הר קדם בע"מ (להלן: הר קדם) אשר החזיקה ב-0.02% מההון המונפק; ראש העין חיפושי נפט בע"מ (להלן: ראש העין נפט) אשר החזיקה ב-73.33% מההון המונפק. לוסקין הוא בעל השליטה ב-טי אויל וב-הר קדם, ואילו משפחת בן דוד היא בעלת השליטה ב-ראש העין נפט. לשם הפשטות, לוסקין, טי אויל והר קדם יקראו יחד קבוצת לוסקין. משפחת בן דוד וראש העין נפט ייקראו יחדיו קבוצת בן דוד. זהו אפוא תרשים המבנה התאגידי של השותפות, כפי שהוצג בעיקרו גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי:
המערכת ההסכמית
13. השותפות העומדת במרכז ההליך מבוססת על מספר הסכמים אשר נחתמו בין צדדים שונים ובתקופות שונות (להלן ביחד: המערכת ההסכמית). לשם הבהירות יובאו עיקריהם בתמצית. ביום 18.2.1992 נחתם מסמך עקרונות לשיתוף פעולה עסקי בין משפחת בן דוד לבין הר קדם. במסמך זה נקבע כי הר קדם ולוסקין ישמשו כמפעילי המיזם המשותף בתחום של חיפוש נפט והפקתו ואף ינהלו אותו. עוד הוגדר כי משפחת בן דוד תשקיע את המימון הראשוני הנדרש לצורך המיזם. בנוסף לכך, נקבעה במסמך חלוקת המניות בין הצדדים. מבלי לפרט, יצוין, כי זו עמדה לבסוף על 26.67% לקבוצת לוסקין ו-73.33% לקבוצת בן דוד.
14. החברה התאגדה בישראל ונרשמה ביום 3.6.1993. באותה עת, תקנון החברה (להלן גם: התקנון) קבע כי החלטות הדירקטוריון יתקבלו ברוב דעות. יצוין כבר עתה כי התקנון שתק בנוגע לאופן שינויו, כלומר לא היתנה בהקשר זה על הוראות החוק. ביום 28.9.1993 נחתם בין החברה לבין השותף המוגבל הסכם שותפות (להלן: הסכם השותפות). במסגרת הסכם השותפות נקבע כי החברה תהיה אחראית על ניהול ענייני השותפות, וכן הוגדרה חלוקת תמלוגים מתפוקת הנפט ומהכנסות השותפות, לפיה החברה תהיה זכאית לקבל תמלוגים בשיעור של 20.455% מתפוקת הנפט של השותפות וכן 0.1% מהכנסותיה. הסכם השותפות הסדיר גם עניינים נוספים, ובין היתר התייחס להצעה של יחידות השתתפות לציבור, למטרות השותפות ולהעברת הון לשותפות מטעם השותף המוגבל.
15. בו ביום נחתמו מסמכים נוספים הנוגעים לפעילות המשותפת של הצדדים. בין היתר, נכרת הסכם בין ראש העין נפט לבין הר קדם המתייחס לדירקטוריון החברה (להלן: הסכם בעלי המניות), ובו נקבע כי בקר, בן דוד ולוסקין ישמשו כדירקטורים של החברה. כמו כן, בסעיף 1.2 להסכם בעלי המניות (להלן: סעיף 1.2) נקבע כי התקנון יתוקן כך שהחלטות הדירקטוריון יתקבלו בדעת רוב, למעט בעניינים מקצועיים, אשר יוכרעו בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של לוסקין. הצדדים קבעו עוד כי הכרעה במחלוקות בנוגע לשאלה האם עניין מסוים נחשב עניין מקצועי תימסר לבורר אשר זהותו תיקבע בהסכמת הצדדים. לבסוף, הם גם הסכימו כי ככל שתידרש השקעה כספית נוספת מצד החברה בשותפות, זו תיעשה על-ידי הצדדים לפי שיעור אחזקותיהם בחברה, ואולם אם צד מסוים יבקש להימנע מהשקעה כאמור, יקבעו הצדדים בהסכם את אופן השינוי בזכויות החברה בשל כך.
16. ביום 2.5.2000 נחתם הסכם נוסף בין משפחת בן דוד לבין לוסקין. ההסכם עסק בין השאר בזכות סירוב ראשונה הדדית של הצדדים במקרה של מכירת מניות או העברתן.
17. ביום 10.2.2003 הוחלט באסיפה הכללית כי יתווסף לתקנון סעיף חדש שעניינו דירקטוריון החברה. הסעיף קבע כי הדירקטוריון יכלול שני דירקטורים מטעם ראש העין נפט (כלומר, מטעם קבוצת בן דוד) ודירקטור נוסף מטעם טי אויל (למעשה, מטעם קבוצת לוסקין). כמו כן, נקבע כי ימונו לדירקטוריון דח"צים (אחד או שניים).
18. ביום 9.11.2003 נחתם בין קבוצת לוסקין לבין קבוצת בן דוד הסכם נוסף, ובו נקבע כי החלטות בסוגיות מסוימות בנוגע לשותפות לא יתקבלו ללא אישור של כלל הדירקטורים מטעמם. זאת, בין השאר, בנוגע להשקעה פיננסית בשותפות, קבלת שותפים חדשים ושינוי במהותה של פעילות החברה. יצוין כי באותו הסכם הובהר שההכרעה בעניינים מקצועיים נותרה בידיו של לוסקין.
19. ביום 6.1.2004 התקבלה החלטת אסיפה כללית נוספת שנסבה על שינוי סעיפים 100 ו-113 לתקנון (להלן בהתאמה: סעיף 100 ו-סעיף 113). שינויים אלו נועדו לעגן את עיקרי ההסכמות שתוארו בין הצדדים לעניין אופן ההכרעה בדירקטוריון החברה.
20. סעיף 100(a) לתקנון קבע כי החלטות בעניינים מקצועיים יתקבלו על-ידי לוסקין בלבד, וכלל רשימה לא ממצה של נושאים שהוגדרו ככאלה, לרבות מיקומי הקידוחים, תקציב הקידוחים, הציוד הנדרש לקידוחים ועוד. יחד עם זאת הוגדר כי המונח עניינים מקצועיים אינו כולל בתוכו סוגיות של ניהול פיננסי, השקעות פיננסיות פנימיות ועוד. כן צוין כי אם תתעורר מחלוקת בנוגע לסיווגו של עניין כמקצועי, אזי ההכרעה בשאלה זו תימסר לבורר. מפאת חשיבותו יובא הסעיף כלשונו:
"Issues arising and requiring decision by the board of directors will be decided by majority vote, other than… as specified below:
(a) Professional matters will be in the sole and absolute discretion of Tovia Luskin. For this purpose 'professional matters' shall include decisions concerning drilling locations, drilling budgets and amendments thereof, commencement and termination of drilling, additional exploration budgets, equipment and personnel required for drilling, agreements with professional drilling personnel, development of oil and gas fields, oil and gas production from such fields, etc. 'Professional matters' shall not include matters of financial management, interim financial investments, ongoing management of the company, ways of raising additional finance, etc. in the event of disagreement between the directors as to whether a particular matter constitutes a 'professional matter’, the disagreement will be referred to an arbitrator to be determined by agreement between the parties".
בנוסף, סעיף 100(b) לתקנון קבע כי לכל אחד מהדירקטורים מטעם קבוצת לוסקין או קבוצת בן דוד נתונה זכות "וטו" על החלטות שונות, לרבות בהקשר של עסקאות לרכישה או מכירה של זכויות נפט, בזו הלשון:
"(b) No resolution in connection with any of the following matters will be adopted by the board of directors, unless approved by all the directors appointed by Rosh Ha'ayin Oil explorations Limited and by T-oil and Gas Limited:
(1) Farm-in and farm-out agreements (namely agreements concerning admission of new partners into the oil property owned by Givot Olam Oil explorations–Limited Partnership (1993) ("the Partnership") and agreements for the purchase by the Partnership of interests in other oil property).
(2) Any change in the nature or area of the Company's business.
(3) Capital investments in any other company, business or venture.
(4) Any change in existing remuneration and payment arrangements, whether direct or indirect, between the company and any of Rosh Ha'ayin Oil explorations Limited, T-oil and Gas Limited and the directors in the Company appointed by these shareholders, so long as the current duties and responsibilities of such party towards the company remain substantially unchanged".
21. כמו כן, סעיף 113 לתקנון הגדיר, בין היתר, כי גם התקשרויות עם צדדים שלישיים – כאשר הן קשורות לעניינים מקצועיים – ייעשו על-פי שיקול דעתו הבלעדי של לוסקין. עוד נקבע בסעיף זה כי כל פעילות בנקאית שעולה על 3,000 שקלים, מצריכה אישור בשתי חתימות, אחת מהן של לוסקין. אף כאן ראוי להביא את הסעיף כלשונו: