121. הדברים אמורים גם בשים לב לכך שסעיף 191 לחוק החברות מהווה הוראת מסגרת רחבה המאפשרת לבית המשפט "מרחב גמישות ושיקול דעת רחב, המאפשר לו להתאים את הפתרון שהוא רואה כצודק ונכון למצב של קיפוח או מצב של 'מבוי סתום' בין בעלי מניות" (ראו: ע"א 6290/17 מגנזי נ' לוי, פסקה 15 [פורסם בנבו] (11.2.2018) וההפניות שם. ראו גם: עניין תינהב, בפסקה 43).
122. כמו כן, פסיקתו של בית משפט זה הבהירה כי בחברה שמהווה "מעין שותפות" הציפיות הלגיטימיות של הצדדים משפיעות על מהות הקיפוח (ראו: עניין חסקי אלון, בפסקה 4; עניין אדלר, בפסקה 66 לפסק דינו של השופט דנציגר; עניין טופז, בפסקה 25 (16.4.2020). ראו גם: גרוס, חוק החברות, בעמ' 376-375. השוו: ע"א 6496/11 ססבון נ' סולומון, פסקה 22 [פורסם בנבו] (28.1.2014), שם טענת הקיפוח נדחתה בנסיבות העניין).
123. גם מהפריזמה של פתרון הסכסוך, הסעד הראוי הוא היפרדות. בכל סעד אחר המשך ההתדיינות המשפטית הוא עובדה מוגמרת. לפיכך, ובשים לב לתכליות של יעילות דיונית ושל סיום הסכסוך בין הצדדים באופן בר-קיימא, אני סבורה כי לאחר ניהול הליכים משפטיים במשך כשבע שנים, הגיעה השעה לחתור לסיומם.
124. בהקשר זה יוטעם כי בצדק עמד בית המשפט המחוזי על המורכבות שטמונה באפשרויות ההיפרדות השונות בנסיבות העניין. בהקשר של רכישה כפויה, במסגרתה תחויב קבוצת בן דוד לרכוש את מניותיה של קבוצת לוסקין, בית המשפט המחוזי עמד על הקושי שבהערכת השווי של החברה, זאת עקב מאפייניה כעתירת סיכון, וכן העיכוב הרב שעלול להיות כרוך בביצוע הערכה כזו. בהקשר של התמחרות הדדית, עמד בית המשפט המחוזי על המורכבות הנובעת בין השאר מהפערים הכלכליים המשמעותיים בין הצדדים ואף מהפערים בשיעור אחזקותיהם. בית המשפט המחוזי אף הצביע על קשיים שונים באשר לאפשרות להורות על הליך היפרדות בדרך של חלוקה בעין. אכן, מדובר בקשיים לא מבוטלים. עם זאת, אני סבורה כי ההליכה בדרך ההיפרדות עדיפה בהשוואה לאפשרויות האחרות שהן אפשרויות "קצה" – פירוק החברה, מחד גיסא, או השארת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו תוך פגיעה משמעותית בלוסקין, מאידך גיסא. כמו כן, עמדנו על כך ש"חזרה לנקודת ההתחלה", קרי קביעה שהמערכת ההסכמית תקפה אינה אפשרית הן במישור המשפטי והן במישור המעשי.
125. בשלב זה מתעוררת השאלה מהי הדרך שבה יש להורות על היפרדות. אני סבורה כי אין מוצא מהחזרת התיק לצורך כך לבית המשפט המחוזי, בהתחשב בכך שבפנינו לא נשמעו טענות מפורטות באשר לפן היישומי של הדברים. ראוי אפוא שבית המשפט המחוזי יעצב את מתווה ההיפרדות באופן קונקרטי ומפורט. הדברים אמורים בהתחשב ביתרונה של הערכאה הדיונית בהתרשמות בלתי-אמצעית מעדים, ומפני שיש לעדויות אלה חשיבות מכרעת בבחירת האפשרות המועדפת מבין אפשרויות ההיפרדות השונות, שאף אחת מהן אינה מושלמת. זאת לאחר שמיעת טענות הצדדים, בכתב או בעל פה.