118. מהו אפוא הסעד הראוי שיאפשר להביא את הפרשה הארוכה שבפנינו לסיומה? לו דעתי תישמע, אציע לחבריי להורות על סעד של היפרדות, לפי סעיף 191 לחוק החברות. במצב שבו לא שורר אמון בין הצדדים, יכולתם להמשיך לפעול בשותפות בהפעלת החברה אינה קיימת, כך שאין מנוס מלהורות על היפרדותם (ראו: עניין אדלר, בפסקה 4 לפסק דיני; ע"א 2786/18 בכר נ' קופרלי, פסקה 55 [פורסם בנבו] (30.12.2021)). בהקשר זה יובהר שסעד של פירוק החברה כשלעצמו, הוא סעד קיצוני מאוד, כך שעל בית המשפט להימנע מלהורות עליו בטרם מוצו סעדים קיצוניים פחות (ראו למשל: עניין אדלר, בפסקה 84 לפסק דינו של השופט דנציגר; ע"א 5804/19 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, פסקה 44 [פורסם בנבו] (3.10.2021) (להלן: עניין תינהב)). היפרדות הצדדים אפשר שתיעשה, בין היתר, באופן של רכישה כפויה או של התמחרות הדדית (ראו בכלליות: עניין אדלר, בפסקאות 90-85 לפסק דינו של השופט דנציגר; עניין תינהב, בפסקאות 44-47 וההפניות שם).
119. נשאלת השאלה האם ניתן להורות על סעד זה כאשר הוא לא התבקש במפורש על-ידי לוסקין. תשובתי לכך היא בחיוב. ראשית, שני הצדדים הביעו, לפחות ברמה העקרונית, הסכמה מסוימת לגבי הצורך להיפרד. קבוצת בן דוד עתרה לכך בהמרצת הפתיחה שהגישה. לוסקין אומנם התנגד במסגרת הליך זה להיפרדות, אולם עוד בהמרצת הפתיחה הקודמת שהגיש בפברואר 2015 (ושכאמור, נמחקה בהסכמה לבסוף) הוא העלה את סעד ההיפרדות כסעד חלופי. גם בדיון שהתקיים בפנינו, התרשמתי כי לא תהיה התנגדות נחרצת של לוסקין להיפרדות בתנאים מסוימים, אף שהדבר יהיה בלב כבד, מכיוון שהוא רואה בחברה את מפעל חייו. שנית, עוד בעניין אדלר הובהר כי ניתן להורות על היפרדות גם כאשר סעד זה לא התבקש על-ידי הצדדים (שם, בפסקה 79 לפסק דינו של השופט דנציגר). מקל וחומר, אני סבורה כי יש מקום ליתן סעד זה אף כאשר הוא לא התבקש על-ידי לוסקין מפורשות, אך התבקש על-ידי הצד השני בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי.
120. בית המשפט המחוזי עמד על כך כי קבוצת בן דוד היא שעתרה לסעד של היפרדות, אך מאחר שהיא קבוצת הרוב בקרב בעלי המניות, אין מדובר במקרה זה בקיפוח במובנו "הקלאסי". אולם, סעיף 191 לחוק החברות אינו עוסק רק בקיפוח המיעוט, אלא, עניינו בקיפוח באופן כללי. כך, לשון החוק קובעת כי: "התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו" (ההדגשה הוספה – ד' ב' א') (ראו גם: ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות [פורסם בנבו] (20.7.2010)). לפיכך, מעמדה של קבוצת בן דוד כקבוצת הרוב בקרב בעלי המניות אינו סותם, כשלעצמו, את הגולל על פתרון ההיפרדות.