40. בעניין שבפנינו, עסקינן בחוזי זכיינות ולא בטובין העוברים מיד ליד. עם זאת, המאפיינים העיקריים של מהות ההתקשרות דומים מאוד להגדרת יחסי סוכנות, כפי שנקבעו עוד טרם חקיקת חוק חוזה סוכנות.
ר' לעניין זה את התיאור שהובא על ידי כב' השופט אורי גולדקורן בת"א (צפת) 483-06-19 החברה לפיתוח קצרין בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית, 3.3.13 (ערעור על פסק הדין נדון בבית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א (נצרת) 39532-04-13, פסק דין מיום 10.2.14, אך על הקביעות הנוגעות לחוזה הסוכנות לא הוגש ערעור):
"בישראל אין חוק המגדיר את מעמדו של הסוכן המסחרי. מקובלת הדעה בשיטות משפט רבות לפיה הסוכן המסחרי פועל כשלוח, והיקף הרשאתו הוא לנהל משא ומתן עם לקוחות פוטנציאליים, או לבצע עסקאות בשם שולחו. שני הצדדים, השולח והסוכן, מעוניינים בהרחבת מספר הלקוחות ובהגדלת מספר העסקות שיעשו בהתערבותו של הסוכן. הסוכנות המסחרית הינה חוזה, ממנו נובעות שלוש מערכות של יחסים משפטיים: בין הסוכן לבין השולח, בין השולח לבין כל צד שלישי העוסק עמו, ובין הסוכן לבין הצד השלישי.
להרחבה ראו: ריקרדו בן אוליאל "הסוכנות המסחרית ("commercial agency") במבט השוואתי - הצורך בהסדר חקיקתי" הפרקליט מ (חוברת א) 67 (תשנ"א- תשנ"ג).
המאפיינים העיקריים של סוכן הינם: (1) הוא פועל כשלוח של הספק; (2) השליחות הינה לתקופה ממושכת, במסגרתה הסוכן יוצר קשר עם לקוחות, עבור שולחו, וההתקשרות החוזית נעשית בין הספק ללקוח; (3) הסוכן נהנה מעצמאות כלפי שולחו. הוא בעל שיקול דעת לקבל החלטות ולנהל את פעולותיו, באופן המבחין אותו מעובד של שולחו, אולם אסור לו לפעול באופן שעצמאותו תפגע בחובותיו כלפי שולחו; (4) הסכם סוכנות הוא הסכם למתן שירותים אישיים והסוכן חב חובת אמון ליצרן או לספק; (5) שכרו של הסוכן מתבטא בקבלת עמלות המשקפות חלק ממחיר העסקה הרלוונטית שנרקמה בין הספק והלקוח בתיווכו.
ראו: ע"א 7338/00 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' המנוח יינון שרעבי ז"ל ויורשיו, פ"ד נז(2) 745, 757-756 (2003); תא (מחוזי ת"א) 1018-06 וקנין נ' Saint Gobain Glass France (פורסם בנבו, 3.4.2012) (להלן: ענין וקנין)."
כך גם ביחסי התובע והנתבעת: התובע פעל כשלוח של הנתבעת, במשך תקופה לא מבוטלת, ובמסגרת זו יצר קשר עם לקוחות, עבור הנתבעת. התובע נהנה מעצמאות כלפי הנתבעת, היה בעל שיקול דעת לקבל החלטות ולנהל את פעולותיו באופן המבחין אותו מעובד של הנתבעת. לצד זה, התובע נתן שירות אישי לנתבעת ושכרו התבטא בקבלת עמלות המשקפות חלק ממחיר העסקה הסופית עם הלקוח.