בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 44201-04-19
לפני:
כב' השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים), גב' ניצה פרידמן
נציג ציבור (מעסיקים), מר אסי מזרחי
התובע יצחק חכמים
ע"י ב"כ עו"ד גיל בר
–
הנתבעת פורטל הזכיינות של ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אופיר ששון
פסק דין
1. השאלה העיקרית העומדת לדיון בתובענה זו היא האם בין הצדדים התקיימו יחסי עובד - מעסיק. אם התשובה לשאלה זו היא חיובית, נדרש לדון ברכיבי התביעה השונים, שעיקרם זכויות מכח משפט העבודה המגן, ואשר סכומם המצטבר הועמד על 209,800 ₪ (בסיכומי התובע הסכום עלה ל – 256,400 ₪).
2. רקע עובדתי
א. הנתבעת היא חברה פרטית העוסקת באיתור זכיינים עבור חברות וליווי הזכיינים בהליכי התקשרות בהסכמי זיכיון.
ב. התובע התקשר עם הנתבעת כמשווק זיכיונות מטעמה, ופעל כמשווק מטעמה במשך למעלה מארבע שנים, מחודש אפריל 2013 עד שלהי שנת 2017.
ג. לאורך תקופת ההתקשרות, הנתבעת שילמה לתובע עמלות עבור עסקאות שביצע או שליווה, כנגד חשבוניות מס של התובע.
3. להלן תמצית טענות התובע:
א. התובע השתלב בעיסוקה של הנתבעת ועל כן יש לראות בו "עובד" של הנתבעת. תפקידו של התובע כמשווק זיכיונות היה מהותי וחיוני לפעילותה של הנתבעת והיווה חלק מליבת עיסוקה. בנוסף, התובע ביצע את עבודתו באופן אישי.
ב. התובע לא ניהל עסק עצמאי ועיקר הכנסתו נבע מעבודתו אצל הנתבעת, כאשר ברוב תקופת עבודתו היתה זו הכנסתו היחידה.
ג. התובע טען שהוא הוכשר על ידי מנהל הנתבעת, עבד לפי נהליה, דיווח לה על עבודתו מול צדדים שלישיים ונדרש להשתתף בישיבות עבודה וכנסים (שאת השתתפותו בהם מימנה הנתבעת). בנוסף, הנתבעת היא זו שמסרה לו את החוזים עליהם נדרש להחתים את לקוחותיה והיא הפנתה אותו אל אותם לקוחות.
ד. התובע נדרש להציג עצמו כמנכ"ל מטעם הנתבעת, שהפיקה לו כרטיס ביקור שעליו התנוסס שמה. התובע אף הופיע בעמוד הפייסבוק של הנתבעת כאחד מעובדיה.
ה. העמלות שקיבל התובע שולמו לו על ידי הנתבעת ולא באופן ישיר על ידי הלקוחות.
ו. לשיטת התובע, יש לחשב את זכויותיו לפי שכר קובע של 13,240 ₪ - התמורה הממוצעת לאורך עבודתו עבור הנתבעת, אשר לא הציגה ראיות לשכר חלופי.
4. להלן תמצית טענות הנתבעת:
א. התובע לא השתלב במערך הארגוני של הנתבעת, מאחר שהוא לא עבד ממשרדה, לא תיאם חופשותיו עמה, לא השתמש בקו הטלפון שלה וכן לא ניתנו לו הוראות לגבי שעות עבודתו, יעדי מכירה או פעולות המזכות בתשלום. התובע הודרך לגבי אופן הפניה ללקוחות, אולם אין מדובר בנוהל עבודה של הנתבעת, אלא באמצעי אשר נועד לשמור על המוניטין שלה.
ב. לא היה פיקוח על עבודתו של התובע והיקפה, לרבות שעות העבודה, והתובע עבד בהיקף עבודה על פי רצונו. התובע אף בחר את הלקוחות שמולם עבד והיתה לו סמכות להחליט אם לתת הנחות או להעלות מחיר, מבלי ליידע את הנתבעת. בכך היתה לתובע שליטה ישירה על הכנסותיו. בנוסף, התובע קיבל מהלקוחות קבלת טובות הנאה בשווי עשרות אלפי שקלים, כגון שעון רולקס. במקרים אחרים, על מנת להביא לחתימת העסקה, התובע הציע ערבות שלו, תוך סיכון כספו האישי.
ג. התובע אומנם הופנה אל לקוחות על ידי הנתבעת, אולם בכך הסתכם הקשר עם הנתבעת. ההתקשרות בין התובע ללקוחות או לקוחות פוטנציאליים נעשתה באופן ישיר בין התובע ובין אותם גורמים.
ד. התובע מעולם לא קיבל מהנתבעת אמצעים לביצוע עבודתו, כגון רכב, מימון דלק, קו טלפון, מדפסת, מדים או כל פריט אחר הקשור בביצוע עבודתו. התובע גם הודה שהוצאותיו הכרוכות בביצוע אותה עבודה לא השתנו לאחר שניתקו קשריו עם הנתבעת והוא מנהל עסק עצמאי. התובע אמנם עשה שימוש בחוזי הנתבעת, אולם אין מדובר בכלי עבודה מוגמר, שכן התובע יכול לשנות חוזים אלה.
ה. לתובע היו מקורות הכנסה נוספים כעצמאי – בתחום השיפוצים ובשיווק זיכיונות כעצמאי או עם חברות אחרות העוסקות בתחום זה, והדברים עולים מהחשבוניות שהתובע הציג.
ו. בעת שנסתיימו יחסי הצדדים התובע לא ביקש מכתב פיטורים, אלא מכתב המציין את היעדרו של חוב, ככל נותן שירותים לתקופה ארוכה המקבל שכרו באחוזים. יש בכך להעיד שהתובע לא סבר שהוא "עובד" של הנתבעת. גם כאשר התובע נתבע על ידי אחד הלקוחות (יחד עם הנתבעת), התובע לא טען שיש לדחות את התביעה כיוון שפעל כעובד של הנתבעת.
ז. גם אם יקבע שהתקיימו בין הצדדים יחסי עובד – מעסיק, יש להעמיד את שכרו של התובע על פי ממוצע התמורה ששולמה לו ב -12 החודשים שקדמו לסיום ההתקשרות - 9,979 ₪.