5. התובע העיד כעד יחיד מטעמו.
מטעם הנתבעת העיד מנהלה, מר עדי אביהו חאמי (להלן – חאמי), מר רועי קטן (שפעל כמשווק מורשה מטעם הנתבעת בשנים 2016 – 2018, להלן – קטן), ומר דביר בכר (שפועל כמשווק מטעם הנתבעת, להלן – בכר).
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
6. לפי הפסיקה, מעמדו של אדם כ"עובד" הוא דבר הקרוב לסטטוס, שאין להתנות עליו (ע"ע ארצי) 176/09 מואב - תפנית וינד בע"מ, 9.11.10). על כן על בית הדין לבחון את מהות היחסים בין הצדדים, על יסוד המבחנים שנפסקו בפסיקה ולאור הראיות שהוצגו בהליך.
המבחן העיקרי לקיומם של יחסי עובד – מעסיק הוא מבחן ההשתלבות, על הפן והחיובי והשלילי שבו. כמו כן נבחנים מבחנים עזר שונים, כגון שאלת קיומו של קשר אישי, מבחן הפיקוח, הכח לשכור ולפטר עובדים, מקום ביצוע העבודה, מי מספק את כלי העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי (ר' למשל הנפסק בבג"צ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ (4) 646 (1996); ע"ע (ארצי) 43175-11-11 אשר ויצמן ד. יער חקירות בע"מ – חורש, 25.06.2018).
יישומו של מבחן ההשתלבות נעשה בבחינת הפן החיובי והפן השלילי.
בפן החיובי, תנאי להשתלבות במפעל הוא קיומו של מפעל יצרני לשירותים או מפעל אחר שניתן להשתלב בו, כאשר הפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל, ושהמבצע את העבודה מהווה חלק אינטגרלי מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל, ועל כן אינו "גורם חיצוני" ועבודתו אינה "רק נלווית לו" ואינה מיועדת להשלים את פעולת המפעל (דב"ע לד/ 3-9 אדמון - מדינת ישראל, פד"ע ה 169 (1974)).
בפן השלילי - נבחן אם האדם בו מדובר אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני (דב"ע לא/ 3-27 עיריית נתניה - בירגר, פד"ע ג 177 (1971); מ. גולדברג "עובד ומעביד – תמונת מצב" עיוני משפט יז 19, 30 (1992)).
בנוסף וכפי שצוין לעיל, נעזרים בתי הדין במבחני משנה נוספים, כגון שאלת קיומו של קשר אישי בין הצדדים, מבחן הפיקוח, הכח לשכור ולפטר עובד, מקום ביצוע העבודה, מי מספק את כלי העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי (ע"ע (ארצי) 14122-07-10 מכללת רמת גן – פרייס, 13.09.12).
בית הדין הארצי שב ואישר את המבחנים המקובלים לקביעת קיומם של יחסי עובד -מעסיק בע"ע (ארצי) 15868-04-18 כותה – מדינת ישראל, 7.4.2021 (להלן - עניין כותה). בעניין כותה הדעות נחלקו בשאלה אם בקביעת יחסי עובד – מעסיק יש לתת משקל גם לשאלת תום הלב, ונקבע (בדעת רוב) כי אין להוסיף מבחן עצמאי שעניינו תום לב בשלב קביעת היחסים, באופן שישלול את מעמדו של עובד שהתנהל בחוסר תום לב. סוגיה זו אינה עומדת לדיון בהליך שבפנינו.
המסקנה אם מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, היא בסופו של יום הערכה של כלל המבחנים שתוארו לעיל, על יסוד התשתית העובדתית ומכלול הסממנים, המציגים תמונה כוללת ושלמה.