7. המשיבות 3 ו-4 סבורות אף הן, כי אין לקבל את פרשנות בית המשפט המחוזי לסעיף 3.1.1 לכללי המכרז, שלפיה לא ניתן היה להגיש הצעות שונות, על-ידי חברות קשורות. זאת, אף שלשיטתן, האפשרות להגיש הצעות שונות על-ידי חברות קשורות, מותנית בכך "שבסופו של דבר תתאפשר זכייה אחת בלבד בכל חמשת המתחמים". באשר לאיסור על תיאום הצעות, טוענות המשיבות 3 ו-4, בדומה למערערות, כי איסור זה חל רק על תיאום הצעות ביחס לאותו מתחם, וכי משמעות הדבר היא ש"אסור על המציע לחשוף את הצעתו בפני אחר או להיחשף להצעתו של אחר". על כן, "אם המשיבות 3 ו-4 חד הן, אזי הן לא נחשבות לאחר ואין תיאום מחירים".
8. רמ"י טוענת מצדה, כי פרשנותה לתנאי המכרז היא ש"כל ישות משפטית יכולה להגיש הצעה למכרז, ובלבד שהמדובר בישות משפטית עצמאית". משכך, ומשלא נקבע איסור מפורש להגיש הצעות למתחמים שונים, על-ידי ישויות משפטיות שונות, המוחזקות על-ידי בעל מניות אחד, טוענת רמ"י, כי "לא היה מקום להוסיף איסור כזה בדרך פרשנית לתנאי המכרז". לשיטתה, יש בכך משום "שינוי בדיעבד של תנאי המכרז". יתרה מזאת, רמ"י מוסיפה ומציינת, כי במהלך חודש דצמבר 2021, "נעשה שינוי מדיניות רוחבי", והוחלט שלא לאפשר הגשת הצעות למכרזים על-ידי חברות קשורות. דא עקא, "שינוי מדיניות זה אינו יכול לחול רטרואקטיבית". בנוסף טוענת רמ"י, כי גם אילו "הוועדה הייתה רואה את המערערות כישות משפטית אחת", הרי ש"בהתאם לתנאי המכרז, הוועדה בהחלטתה הייתה יכולה להכריז על אחת מהן כזוכה במתחם אחד בלבד", ועל כן, "גם לפי פרשנותו של בית המשפט קמא, לא היה מקום אפוא לקבוע כי ההצעות של כל המערערות פסולות".
9. מנגד, אמסילי, גל ופרץ, שזכו עתה במכרז, בעקבות החלטתה העדכנית של הוועדה, סבורות כי לא נפל כל פגם בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. פרץ טוענת, כי את כללי המכרז יש לפרש לפי תכליתו, ועל כן, אין לקבל את הפרשנות שמציעות המערערות למונח "מציע", באשר זו סותרת את תכלית המכרז – "למנוע ריכוזיות בידי משתתף אחד". יתרה מזאת טוענת פרץ, כי הן מלשון המכרז, הן מתכליתו, עולה בבירור כי "לא ניתן לזכות ביותר ממתחם אחד", וברי כי "הגשת הצעות ע"י 'חברות קשורות'", מהווה "ניסיון תכסיסני לעקוף זאת". בנוסף, בהתייחס לטענת המערערות, שלפיה בית המשפט המחוזי פירש את תכלית המכרז "בצורה המנוגדת לפרשנות עורך המכרז", טוענת פרץ, כי רמ"י "לא טענה לתכלית אחרת כלשהי", ואף המערערות עצמן לא הסבירו "מהי אם כן תכלית המכרז ומה ההסבר שלהן לתנאים המגבילים את היכולת לזכות רק במתחם אחד". באשר לטענת המערערות, שלפיה האיסור על תיאום הצעות מתייחס להצעות המוגשות לאותו מתחם בלבד, טוענת פרץ כי אין לפרשנות זו כל בסיס. בתוך כך גורסת פרץ, כי "ברור כי המערערות, חברות קשורות באותה בעלות ושליטה, נחשפו כל אחת להצעת האחרת, והן תיאמו ביניהן מראש, בינן לבין עצמן, את האופן שבו תגשנה את ההצעות". עוד באותו הקשר, טוענת פרץ, כי טענותיהן של המערערות אינן עקביות. כך, "מחד גיסא, [המערערות] טוענות כי אין בלשון המכרז איסור מפורש לגבי 'חברות קשורות' (תוך התעלמות מתכליתו), ומאידך גיסא, וכדי להתגבר על הוראות ס' 4.7 בדבר איסור תיאום הצעות, הן מציעות פרשנות יצירתית, שאינה עולה מלשון המכרז".