14. אף אם אניח, לטובת המערערות, כי כללי המכרז מאפשרים לראותן כ-3 מציעות נפרדות, וכי המכרז אינו אוסר על הגשת הצעות שונות, על-ידי ישויות משפטיות מובחנות, אף שבבסיסן עומד אותו אדם או תאגיד, אין מנוס מלקבוע כי המערערות, כמציעות נפרדות, ביצעו תיאום הצעות אסור. על כן, דין הצעותיהן – להיפסל. בסוגיה זו, המערערות מעלות, כאמור, שתי טענות מרכזיות: ראשית, נטען כי הצעות שהוגשו למתחמים שונים אינן מתחרות זו בזו, ומשכך, יש לפרש את המונח 'תיאום הצעות', כאיסור על ביצוע תיאום, אך ורק לגבי אותו מתחם. שנית, נטען כי אם חברה אחת יכולה להגיש הצעות שונות למתחמים שונים מבלי שהדבר יֵחשב לתיאום הצעות, "הרי שגם חברות קשורות יכול שיגישו הצעות כל אחת למתחם אחר, מבלי שהדבר ייחשב לתיאום". טענות אלה – אין בידי לקבל. אסביר.
האם האיסור על תיאום הצעות חל רק על הצעות שהוגשו לאותו מתחם?
15. סעיף 4.7 לכללי המכרז, קובע את האיסור על תיאום הצעות, בזו הלשון:
"המציע מתחייב להימנע מכל פעולה שיש בה כדי לחשוף את הצעתו או להיחשף להצעתו של מציע אחר, לרבות חשיפת כוונות ושיקולים לפני הגשת ההצעה. הצעה שנעשתה בניגוד לאמור בסעיף זה, תיפסל, והרשות רשאית לחלט את הערבות לקיום ההצעה, בכפוף לסעיף 10 להלן".
16. עינינו הרואות, כי נוסח הסעיף אוסר על ביצוע כל פעולה שיש בה כדי לחשוף, או להיחשף להצעתו, כוונותיו ושיקוליו של מציע אחר. לשון הסעיף היא כוללנית, ולא מצויה בה הבחנה בין מקרים שונים; בפרט, הסעיף אינו מבחין, אף לא במרומז, בין הצעות שהוגשו למתחמים שונים, לבין הצעות שהוגשו לאותו מתחם.
17. טענת המערערות, הלכה למעשה, היא כי האיסור חל רק כאשר התיאום עלול לפגוע בתחרות. על כן, הוא אמור לחול רק כאשר נעשה תיאום בין מציעים שהתגלו בדיעבד כמתחרים, אם נמצא כי הגישו הצעות לאותו מתחם. ברי כי פרשנות מצמצמת זו, אינה מתיישבת עם לשונו הכוללנית של הסעיף. מעבר לכך, הסעיף אוסר על ביצוע פעולה, וזאת ללא תלות בתוצאת הפעולה: "המציע מתחייב להימנע מכל פעולה שיש בה כדי לחשוף את הצעתו או להיחשף להצעתו של מציע אחר" (ההדגשות הוּספו – נ' ס'). מכאן, שלשונו של הסעיף מלמדת, כי השאלה שעלינו לשאול, בבואנו לבחון אם מציע במכרז הפר את האיסור על תיאום הצעות, איננה אם התחרות נפגעה בפועל (כפי שמשתמע מטענת המערערות), או אם התחרות הייתה עשויה להיפגע כתוצאה מחשיפת ההצעה, או מחמת ההיחשפות להצעתו של מציע אחר; עלינו לשאול אפוא, אם המציע ביצע את הפעולה שאותה אוסר הסעיף. התשובה לשאלה זו, כך מורה ההיגיון, אינה יכולה להיות תלויה בשאלה אם הפעולה התבצעה בין מציעים שהגישו הצעות לאותו מתחם בדיעבד, שכן המציעים יכולים לדעת לאלו מתחמים הגיש מציע אחר, רק באמצעות ביצוע פעולת התיאום, מראש. יתרה מזאת, הפרשנות שלפיה האיסור חל רק על מציעים שהתגלו לאחר הגשת ההצעות, כמי שמתחרים על אותו מתחם, אינה מתיישבת עם האיסור על חשיפת כוונות ושיקולים "לפני הגשת ההצעה". אם כן, לשונו של הסעיף, כשלעצמה, ברורה דיה, ואינה מתיישבת עם הפרשנות שמציעות המערערות.