ג. (1) על סמך מסמכים אלו ואחרים תבעה המבקשת את המשיב בסך 22,930 ש"ח, שלטענתה נשאר חייב לה (סכום של 647 ₪ - יתרת שכ"ט לאחר קבלת התנגדות לביצוע שטר; סכום של 13,171 ₪ שכ"ט א' שפסק ראש ההוצל"פ (כולל מע"מ); סכום 9,112 ₪ מחצית שכ"ט ב' שפסק ראש ההוצל"פ (כולל מע"מ)). המשיב טען - בין השאר - כי המבקשת הטעתהו בכך שיצרה מצג לפיו ישולם שכר הטרחה רק מכספים שייגבו בפועל מהחייבת. לטענתו, נוכח מצבו הכלכלי הקשה, אילו ידע ששכר הטרחה יגיע לכ- 35% מסכום השיק נשוא התביעה, לא היה מתקשר עם המבקשת.
(2) בית משפט השלום קבע, על סמך טענה שהועלתה בתצהיר עדותו הראשית של המשיב ובסיכומי בא כוחו ושזכתה להתייחסות בתצהיר עדותה הראשית של המבקשת, כי המסמך שכתב וחתם המשיב ביום 3.5.00 מהווה הסכמה מאוחרת של הצדדים, קרי, שינוי חוזה. נקבע כי המבקשת יצרה מצג מפורש לפיו החייבת תשא במלוא שכר הטרחה המגיעה לה, במסגרת ההסדר שבין המשיב לחייבת לסגירת תיק ההוצל"פ. על דברים אלו השיגה המבקשת בפני בית המשפט המחוזי.
ד. (1) המבקשת טענה כי פסק הדין של בית המשפט מושתת על עילה שלא הייתה בזירת המחלוקת בין הצדדים, לפיה הסדר הפשרה בין המשיב לחייבת ותשלום של 11,335 ₪ למבקשת מהווה סילוק חוב שכר הטרחה של המשיב. לטענתה, המשיב לא הזכיר עילה זאת בבקשת הרשות להתגונן או בסיכומים, והיא עלתה, אם בכלל, רק בתצהיר עדותו הראשית, שאותו יש למחוק מכיוון שהוגש באיחור. נטען, כי המשיב אמנם הזכיר עילה זאת בחקירה הנגדית שערכה המבקשת, אך היא הוזכרה שלא כדין, שכן המבקשת ציינה השכם והערב בפני בית המשפט את התנגדותה להרחבת החזית; התנגדות זו לא נרשמה בפרוטוקול, מכיוון שלטענתה, לא מצא השופט צורך לרשום אותה יותר מפעם אחת. עוד נטען, כי לקביעות העובדתיות הנזכרות בפסק הדין אין תימוכין בחומר הראיות, ואף סותרות הן את חלקן במפגיע.
(2) המשיב סמך את ידיו על החלטת בית משפט קמא והוסיף וטען, כי אין זה סביר שלצורך גביית שיק על סך 105,000 ₪ בהליכי הוצל"פ, יגבה שכר טרחה בסך 38,373 ₪, וזאת, לאחר שהוסכם כי הבסיס להתקשרות בין הצדדים יהיה אחוז מהסכום שיגבה. בנוסף, לטענתו המשיבה כלל אינה זכאית לשכר טרחה א' ושכר טרחה ב' ע"פ החוזה.
(3) בית המשפט המליץ למבקשת ביום 6.12.05 לקבל הסדר פשרה, אך המבקשת דחתה אותו מכל וכל, וביום 22.1.06 ביקשה ליתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שערכה בינה לבין המשיב. לפי הסכם זה יבוטל פסק דינו של בית משפט השלום יבוטל, והמשיב לא ישלם שכר טרחה למבקשת. הסכם הפשרה מציין שתי עובדות עליהם הוא מתבסס: