4. כך, סעיף 2 לחוזה מגדיר את העסקה החוזית, ולפיו "המוכר [המשיב] מוכר לקונה [בני הזוג אליאסיאן, ולהלן: המערערים] והקונה קונה מהמוכר את מלוא זכויותיו בבית [...] (ההדגשה הוספה – י"ו)". החוזה מגדיר אפוא את מושא עסקת המכר בתור הזכויות שיש למשיב בבית ערב כריתת החוזה. ברם, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, הזכות שהייתה למשיב בבית ערב כריתת החוזה התמצתה בזכות שכירות בלבד, ומובן מאליו כי לא זו הזכות שאליה כיוונו הצדדים בהתקשרות החוזית האמורה. זוהי, אם כן, תמצית הטעות שאליה נקלעו הצדדים.
5. בסיס נוסף למסקנה בדבר קיומה של הטעות הנ"ל ניתן למצוא בזיכרון הדברים שנחתם על-ידי הצדדים ביום 29.2.2012, כחודש לפני כריתת החוזה (להלן: זיכרון הדברים), ונכלל ב"היסטוריה החוזית" אשר מסייעת להתחקות אחר אומד דעת הצדדים (ראו והשוו: ע"א 2811/08 האחים ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, בפסקה 14 (23.12.2009) [פורסם בנבו]; ע"א 439/85 חברת הרשפינקל ובנו בע"מ נ' גולדשטיין, בפסקה 6 (31.1.1988) [פורסם בנבו] (להלן: עניין גולדשטיין); אהרן ברק פרשנות במשפט כרך רביעי: פרשנות החוזה 465 (2001)). בזיכרון הדברים הצהיר המשיב כי "הוא הבעלים החוקיים של החלקה בבית מאיר גוש 29651 חלקה 1 מגרש 56". כאמור, בדיעבד התברר כי הצהרה זו בטעות יסודה, ומכאן נובעת עמדתה של רמ"י, שלפיה על מנת שיוכל המשיב למכור זכויות ממשיות בבית עליו קודם כל לרכוש אותן, בסכום שעומד על 91% משווי המקרקעין.
6. "'טעות' כמשמעותה בדיני החוזים היא מחשבה או אמונה של צד לחוזה שאינה תואמת את המציאות" (ע"א 2286/07 ג.מ.ח.ל. חברה לבניה 1992 בע"מ נ' פלונית, בפסקה 16 והאסמכתאות שם (28.3.2011) [פורסם בנבו]; וראו גם גבריאלה שלו ואפי צמח דיני חוזים 330 (מהדורה רביעית, 2019) (להלן: שלו וצמח)). אם כן, מהאמור לעיל נובע כי ביסוד החוזה שלפנינו ניצבת טעות שעניינה מהות הזכויות שיש למשיב בבית, זכויות שהן-הן כאמור מושא עסקת המכר.
מכאן שיש להכריע בשאלה אם טעות זו מקימה עילה לביטול החוזה.
טעות לפי סעיף 14 לחוק החוזים
7. כך מורה סעיף 14 לחוק החוזים:
טעות
(א) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה.
(ג) טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן.
(ד) "טעות" לענין סעיף זה וסעיף 15 – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה.