הפיצויים
17. כאמור לעיל, אם מצא בית המשפט לבטל חוזה משיקולי צדק מכוח סעיף 14(ב) לחוק החוזים, רשאי בית המשפט "לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה". בענייננו הורה בית המשפט המחוזי על ביטול החוזה בכפוף לכך שהמשיב ישלם למערערים את הסכומים הבאים: הפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה בסך 160,000 ש"ח; סכום של 50,000 ש"ח ששילמו המערערים למתווך; וסכום של 60,000 ש"ח שלטענת המערערים שילמו על שיפוץ הבית. בית המשפט הוסיף כי על המשיב להשיב למערערים את התשלום הראשון ששולם על-ידם על חשבון התמורה החוזית בסך 570,000 ש"ח; וכי בהתאם להסכמת הצדדים, דמי השכירות שגבו המערערים במהלך השנים בגין השכרת הבית ייוותרו ברשותם.
18. המשיב טוען בערעורו כי אין לחייבו לשלם למערערים סכומים החורגים מהפיצוי המוסכם ומהשבת התשלום הראשון ששולם על חשבון התמורה החוזית. לעומת זאת, המערערים טוענים בערעורם כי מעבר לפיצוי שנפסק להם על-ידי בית המשפט המחוזי, יש מקום לפצותם בגין עליית ערכו של הבית, וכן בגין הפער שבין דמי השכירות שיכולים היו להשתלם להם מהבית במבשרת ציון לבין דמי השכירות שקיבלו מהבית מושא ההליך.
להלן אדון אפוא ברכיבי הפיצוי השנויים במחלוקת.
19. דמי השכירות שגבו המערערים במהלך השנים: כאמור, לאחר שנודע לצדדים על טיב זכויות המשיב בבית, ביום 6.1.2013 חתמו הצדדים על הנספח לחוזה, שבו הוסכם, בין היתר, כי "דמי השכירות בגין הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים מיום 2.4.12 לא יוחזרו לשבו בכל מקרה [...] ובמקרה של ביטול הסכם המכר יבוטל הסכם השכירות, יושבו לאליאסיאן מלוא הכספים ששילם לשבו (570,000 ₪) בצירוף הפיצוי המוסכם כאמור בהסכם המכר, וללא כל זכות קיזוז של שבו בגין שכר דירה". לנוכח הסכמה מפורשת זו, אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי דמי השכירות שגבו המערערים במהלך השנים יישארו ברשותם.
20. הוצאות המערערים על שיפוץ הבית: אכן, הסכם השכירות בין הצדדים מקנה למערערים זכות להשבת סכום זה בכפוף להצגת אסמכתאות על גובה הסכום, אך אסמכתאות אלו לא הוצגו. עם זאת, משלא חלק המשיב על עצם הטענה כי בוצע שיפוץ על-ידי המערערים, ועל מנת שלא יימצא המשיב מתעשר שלא כדין על חשבונם, ראיתי לפסוק למערערים פיצוי בהקשר זה על דרך האומדנה, ולעניין זה אני מצטרפת לאמור בחוות דעתה של חברתי הנשיאה, שלפיה יש להעמיד את סכום ההשבה על סך של 35,000 ש"ח.