75. פז טוענת כי ניסיונו של דיעי להתייחס לתנאים מסחריים שהוסכמו עם תחנות אחרות בעלות מאפיינים שונים כ"מחיר השוק" הוא שגוי מיסודו. זאת, משום שמדובר בתחנות בעלות רקע עובדתי, משפטי ומסחרי שונה, שבהן אין לפז זכויות קנייניות והיא ממילא לא נדרשה לשאת בכל העלויות והסיכונים הכרוכים בהקמתם ותפעולם. על כן, תנאים מסחריים אלה בהגדרה אינם רלבנטיים בנסיבות העניין.
התביעה שכנגד
76. ביום 6.11.2013 הגישה פז תביעה שכנגד, בגדרה טענה כי ככל שייקבע במסגרת התביעה עיקרית כי יש להורות על ביטול או שינוי המערכת ההסכמית, ובפרט על ביטול תניית הבלעדיות שבה, כך שלא תתאפשר לפז לשווק את מוצריה באופן בלעדי לתחנה; אזי
--- סוף עמוד 17 ---
שבית המשפט מתבקש להורות כי פז תהא זכאית לקבל דמי שימוש ראויים בגין כל שימוש שייעשה במקרקעי התחנה ובמבניה, אותם הקימה תוך השקעת סכומים עצומים.
77. לטענת פז, שינוי מבנה מערכת ההסכמית, תרוקן מתוכן את קניינה של פז ותיצור מערכת הסכמים חדשה נטולת כל היגיון עסקי. בנסיבות אלה, כך נטען, יוותרו הזכויות הקנייניות בידה של פז והיא זו שתאלץ לשאת בתשלום דמי החכירה בגין מקרקעי התחנה ובאחריות לכל המתרחש במקרקעיה; בעוד שחברת דלק מתחרה תנהל את עסקי התחנה ותהנה מקניינה של פז ומהשקעותיה, לרבות בציודה של פז ובמוניטין שלה - ותפיק מכל אלו רווח, מבלי שזו השקיעה פרוטה.
78. על רקע האמור, טוענת פז כי ככל שתתקבלנה טענות דיעי בתביעה העיקרית, ולא יתאפשר לפז למצות את מלוא זכויותיה הקנייניות, בדרך של ביטול תניית הבלעדיות או בכל דרך אחרת שלא תאפשר לה לשווק את מוצריה בתחנה, הרי שתקום לה עילת תביעה נגד דיעי בגין התעשרות שלא כדין לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 (להלן: "חוק עשיית עושר"); בגין הפרת חוזה; בגין חוסר תום לב, לרבות חוסר תום לב בקיום חוזה ובגין עוולות נזיקין לפי פקודות נזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").
79. אשר על כן, התבקש בית המשפט לקבוע כי פז זכאית לקבל דמי שימוש ראויים בגין השימוש במתחם התחנה, שכולל את תחנת התדלוק והשטח המסחרי. דמי שימוש אלו הוערכו על ידה בסך חודשי של 52,650 ש"ח כולל מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה, שישולם על ידי דיעי מדי חודש בחודשו. לחילופין התבקש להורות כי דיעי יישא במלוא דמי השימוש המהוונים בסך של 7,488,000 ש"ח כולל מע"מ (נכון למועד הגשת התביעה).