28. על מעמדה הרם של הזכות להיבחר בשיטתנו המשפטית דומה כי אין חולק. בהקשר זה כבר נפסק כי "הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד מדינית, אשר בה באים לידי ביטוי רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות, ומכאן כי זכות זו היא מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית" (ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט(2) 225, 264 (1985) (להלן: עניין ניימן); ראו גם: א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' טיבי, פ"ד נז(4) 1, 17 (2003) (להלן: עניין טיבי)). זכות יסוד זו מעוגנת בסעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת הקובע:
הזכות להיבחר
6. (א) כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, ואם הורשע בעבירת טרור חמורה או עבירת ביטחון חמורה, כפי שייקבע בחוק, נידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שבע שנות מאסר, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו 14 שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
כפי שניתן להיווכח מלשונו של הסעיף, לצד עיגונה של הזכות להיבחר, הסעיף תוחם את גדרי הזכות ומטיל מגבלות שונות ביחס אליה (בג"ץ 11243/02 פייגלין נ' יושב-ראש ועדת הבחירות, פ"ד נז(4) 145, 151 (2003) (להלן: עניין פייגלין)). כך, מי שאינו אזרח ישראל או מי שלא מלאו לו 21 שנים ביום הגשת רשימת המועמדים, אינו רשאי להתמודד בבחירות לכנסת. כמו כן, מי שהורשע בפלילים בנסיבות המתוארות בסעיף 6(א) לחוק היסוד, ויו"ר ועדת הבחירות לא קבע כי אין בעבירה משום קלון, לא יכול אף הוא להתמודד בבחירות לכנסת (ראו בהקשר זה: עניין פייגלין; בג"ץ 797/20 סילבר נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-23 [פורסם בנבו] (6.2.2020)). הגבלות נוספות על הזכות להיבחר קבועות בסעיפים אחרים בחוק היסוד. כך, סעיף 7 לחוק היסוד קובע כי מי שמכהנים בתפקידים ציבוריים מסוימים לא יוכלו להיות מועמדים בבחירות לכנסת "זולת אם חדלו לכהן במשרה או בתפקיד כאמור לפני המועד להגשת רשימות המועמדים לכנסת, ואם נקבע בחוק מועד מוקדם מזה, לפני המועד האמור". בהתאם לכך, סעיף 56 לחוק הבחירות כולל הוראות לגבי "תקופת הצינון" החלה ביחס לחלק מתפקידים אלה (ראו בהקשר זה: ע"ב 92/03 מופז נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, פ"ד נז(3) 793 (2003) (להלן: עניין מופז)).