29. לענייננו, רלוונטית ההגבלה הקבועה בסעיף 6א(א) לחוק היסוד המורה כדלקמן:
סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו
6א. (א) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק.
(ב) לענין סעיף זה –
"פרישה מסיעה" - לרבות הצבעה במליאת הכנסת שלא בהתאם לעמדת הסיעה בענין הבעת אמון לממשלה או אי-אמון בה; ואולם הצבעה כאמור לא תיחשב כפרישה אם חבר הכנסת לא קיבל כל תמורה בעד הצבעתו;
"תמורה" - במישרין או בעקיפין, בהבטחה או בהתחייבות לעתיד, ולרבות הבטחת מקום ברשימת מועמדים לכנסת, או מינוי חבר-הכנסת עצמו או אדם אחר לתפקיד כלשהו.
כפי שפורט לעיל, תיקון 12, אשר במסגרתו נוסף סעיף 6א לחוק היסוד, נועד לשרטט "כללי משחק" חדשים במערכת הפוליטית ועל כן נקבעה בו שורה של הסדרים, שאומנם אינם שוללים את האפשרות של פרישת חבר כנסת מסיעתו, אך מפחיתים את הכדאיות הטמונה במהלך כזה, באמצעות הטלת סנקציות שונות על חבר כנסת שיבחר לפרוש מסיעה שבזכות קולות מצביעיה הוא מכהן בכנסת (עניין בצדק, בעמ' 13-12; אמנון רובינשטיין ורענן הר זהב פירוש לחוקי היסוד – חוק-יסוד: הכנסת 54 (התשנ"ג); רובינשטיין ומדינה, בעמ' 700). ביחס לחבר כנסת שוועדת הכנסת קבעה כי הוא פרש מסיעתו (בהתאם לאמור בסעיף 61 לחוק הכנסת), נקבע כי בתקופת הכנסת המכהנת הוא לא יצטרף לסיעה אחרת (סעיף 61(ד) לחוק הכנסת) ואף לא יכהן בתפקידי שר או סגן שר (סעיפים 6(ה) ו-25(ג) לחוק-יסוד: הממשלה). לצד זאת נקבעה, כאמור, גם המגבלה הנוגעת לבחירות לכנסת הבאה, לפיה אם חבר הכנסת הפורש לא התפטר סמוך לפרישתו, הוא לא יוכל להתמודד ברשימה שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת (סעיף 6א לחוק היסוד). עם זאת, להבדיל מהגבלות אחרות בחוק-יסוד: הכנסת הנוגעות לזכות להיבחר, ההגבלה שבסעיף 6א אינה מוחלטת – היא מגבילה, כאמור, את חבר הכנסת הפורש מהתמודדות ברשימות מסוימות, אך אין בה כדי למנוע ממנו באופן גורף להתמודד בבחירות.
30. המגבלה שבסעיף 6א לחוק היסוד, כמו גם המגבלות שבסעיפים 6 ו-7 המפורטות לעיל, קובעות את תנאי הכשירות להתמודדות בבחירות לכנסת (עניין פרס, בפסקה 15). לצד תנאי הכשירות הללו, קובע חוק היסוד מגבלה מהותית המעוגנת בסעיף 7א ולפיו מועמד או רשימת מועמדים לא ישתתפו בבחירות לכנסת "אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה": שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל. כל אחת מהחלופות הקבועות בסעיף זה מהווה עילת פסילה שיש בה כדי למנוע את התמודדותה של רשימה או מועמד בבחירות (להרחבה באשר לאמות המידה והדרישות הראייתיות להוכחת עילות הפסילה ראו: א"ב 1806/19 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 נ' כסיף [פורסם בנבו] (18.7.2019) (להלן: עניין כסיף)).