35. עיון בסעיפיו השונים של חוק הבחירות מעיד כי קיים קושי בקביעה שההכרעה הסופית בענייני כשירות, לרבות ההחלטה האם יש לגרוע מועמד מרשימה מכוח סעיף 6א לחוק היסוד, נתונה ליו"ר ועדת הבחירות. ראשית, סעיף 63 קובע כי "רשימת מועמדים [...] שהוגשה כהלכה [...], תאשר אותה הועדה המרכזית". כלומר, לפי פשט הדברים הסמכות הסופית לאשר רשימה נתונה לוועדה ולא ליושב הראש שלה, והדברים בולטים בפרט משעה שחוק הבחירות מייחד באופן מפורש, בסעיפים אחרים, סמכויות מסוימות ליו"ר ועדת הבחירות (ראו, למשל, סעיפים 21א, 56ב, 64(א1), 68(ה) ו-69 לחוק הבחירות; וראו גם בחוקים אחרים: סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 (להלן: חוק דרכי תעמולה); סעיף 10ג(יז) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973 (להלן: חוק מימון מפלגות)). סעיף 24 לחוק הבחירות אף מוסיף ומבהיר כי "החלטות של הועדה המרכזית [...] יתקבלו ברוב קולות של המשתתפים בהצבעה" ורק אם "היו הדעות שקולות, רשאי יושב ראש הישיבה להכריע". שנית, סעיף 63א שנוגע לפסילת מועמדים לפי סעיף 7א לחוק היסוד, קובע: "החליטה הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון". דהיינו – סעיף זה, בדומה לסעיף 63, מתייחס ל"וועדה המרכזית", ועל כן ניתן להסיק כי גם בהחלטות לפי סעיף 63 המילה האחרונה ניתנה למליאת ועדת הבחירות. שלישית, סעיף 64 קובע "סירבה הועדה המרכזית לאשר רשימת מועמדים, כולה או אחד משמות המועמדים שלא לפי סעיף 63א, או את הכינוי או את האות של הרשימה, תודיע הועדה על כך, לא יאוחר מהיום ה-30 שלפני יום הבחירות, לבא-כוח הרשימה ולממלא מקומו, והם רשאים, לא יאוחר מהיום ה-28 שלפני יום הבחירות, לערער על הסירוב לפני בית המשפט העליון". כלומר, הסירוב לאשר רשימה או מועמד שנכלל בה וכן זכות הערעור על סירוב זה מתייחסים אף הם בלשון הסעיף להחלטה של הוועדה (בהקשר זה ראו: עניין מופז, שם הוגדר ההליך כערעור על החלטת ועדת הבחירות ולא על החלטתו של יו"ר הוועדה).
36. רשות מוסמכת יכולה אומנם לאצול את סמכותה – במפורש או במשתמע – לגורם אחר (בג"ץ 2303/90 פיליפוביץ נ' רשם החברות, פ"ד מו(1) 410 (1992); ברק-ארז, משפט מינהלי, בעמ' 174-173). עם זאת, סעיף 146(ב) לחוק הבחירות קובע מפורשות כי הוועדה רשאית "לאצול מסמכויותיה ליושב ראש הועדה יחד עם סגניו ולהעביר לביצועם תפקידים המוטלים עליה, למעט הסמכויות או התפקידים לפי סעיפים 17(ו), 19, 21(א), 68(ג), 76, 84, 137, 142 ו-145 והסמכות שלא לאשר רשימת מועמדים" (ההדגשה הוספה). סעיף זה מעורר שני קשיים ביחס לאפשרות של אצילת סמכות ההכרעה ליו"ר הוועדה בנוגע לשאלת הכשירות להתמודד בבחירות. ראשית, אצילת הסמכויות אפשרית ליו"ר הוועדה ביחד עם סגניו, ולא ליו"ר הוועדה לבדו. שנית והוא עיקר – סעיף 146(ב) מחריג במפורש את האפשרות לאצול את הסמכות שלא לאשר רשימת מועמדים, וסירוב לאשר רשימה מוגדר בסעיף 64 לחוק הבחירות כסירוב לאשר את הרשימה "כולה או אחד משמות המועמדים". משכך, סעיף 146(ב) מלמד כי המחוקק ראה חשיבות רבה בהותרת סמכות האישור (ואי-האישור) של רשימות בידי הוועדה כולה.