המערערים מוסיפים כי בהתחשב בכך שההסדרים הנוגעים לפרישת חבר כנסת מסיעתו עוסקים ביחסים שבין חבר הכנסת לסיעתו, לא היה מקום לקבוע כי לסיעת מרצ יש זכות עמידה בענייננו, וזאת בפרט בהינתן העובדה שטענותיה ביחס לעיתוי התפטרותו של המערער נטענו בשיהוי ניכר. עוד נטען כי בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות לא ניתן משקל מספק לעמדה שהוגשה מטעם סיעת ימינה – סיעתו של המערער – לפיה היא אינה מתנגדת להסדר הפשרה שהושג בבית המשפט המחוזי.
לגופם של דברים, בכל הנוגע לבחינת סמיכות התפטרותו של המערער לפרישתו, המערערים מציינים כי בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות לא הוענק המשקל הראוי למעמדה הרם של הזכות לבחור ולהיבחר, ולכלל הפרשני לפיו יש לבחור את הפירוש המקל עם המועמד. לשיטתם, אם חבר כנסת שהוכרז כפורש החליט למצות את זכותו לערער על החלטת ועדת הכנסת, מירוץ הזמנים לבחינת עיתוי התפטרותו חייב להידחות עד לאחר ההכרעה בערעור. כל פרשנות אחרת תעקר לשיטתם מתוכן את זכות הערעור, שכן כדי להימנע מהסנקציה הקבועה בסעיף 6א לחוק היסוד יאלץ חבר הכנסת להתפטר עוד לפני ההכרעה בערעור, וזהו צעד שאין ממנו חזרה. מכל מקום, נטען כי המערער לא השתהה בהגשת ערעורו, וזאת משום שבהיעדר הוראות מפורשות הקובעות כי מדובר בהליך "מנהלי", חלות על הערעור לבית המשפט המחוזי תקנות סדר הדין האזרחי והערעור הוגש בתוך המועד הקבוע בהן (60 ימים). המערערים מוסיפים כי יו"ר ועדת הבחירות שגה בכך שדחה את טענת ההסתמכות של המערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לטענתם, המערער החליט לוותר על ערעורו אף שהיה מבוסס, רק משהובהר לו כי יוכל להתפטר מהכנסת ימים אחדים לאחר מתן פסק הדין, והדבר יאפשר לו להתמודד בבחירות לכנסת ברשימה קיימת. עוד נטען כי אין אינדיקציה בחוק לכך שבית המשפט המחוזי אשר דן בערעור על החלטת ועדת הכנסת אינו מוסמך להכריע גם בשאלת העיתוי של התפטרות חבר הכנסת הפורש וכי החלטת יו"ר ועדת הבחירות פוגעת במוסד הסדרי הפשרה, המקובל באולמות בתי המשפט. לבסוף, מציינים המערערים כי אף אם הקביעות העקרוניות בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות יאומצו על ידי בית המשפט, בנסיבות הייחודיות של המקרה דנן יש להחילן רק מכאן ואילך ואין להחילן ביחס למערער.
13. בתגובת יו"ר ועדת הבחירות נטען כי הטענות שהועלו לעניין סמכותו דינן להידחות על הסף, ולו מן הטעם שלא הועלו בהזדמנות הראשונה בפניו והן מועלות רק עתה בערעור לבית משפט זה. עוד נטען כי בשונה מהסמכות לפסול מועמד או רשימה לפי סעיף 7א לחוק היסוד, הנתונה למליאת ועדת הבחירות, ענייני כשירות – ובכללם עמידת המועמדים בבחירות לכנסת בתנאים הנוגעים לגיל, אזרחות, עבר פלילי, כהונה בתפקיד ציבורי והתפטרות בסמוך לפרישה, כאמור בסעיף 6א לחוק היסוד – נתונים מימים ימימה להכרעתו של יו"ר ועדת הבחירות, ובעניין זה הוצגה מטעמו שורה ארוכה של דוגמאות. יו"ר ועדת הבחירות הוסיף וציין כי נוכח היותו הפרשן המוסמך של הדין עבור הוועדה, הוא הגורם אשר אמור לוודא כי רשימה "הוגשה כהלכה", כדרישת סעיף 63 לחוק הבחירות, שכן סוגיות של כשירות כרוכות בהכרעות משפטיות. קביעה כי שופט של בית המשפט העליון המשמש כיו"ר הוועדה אינו מוסמך להכריע בסוגיות אלה תוביל, כך נטען, "לבוקה ומבולקה בארגון וניהול הבחירות".