158. יצוין בקצרה כי סעיף 4.47 להסכם, העוסק ב"שיפוי כללי", מתייחס לשיפוי בגין תביעות עבר הנובעות "מפסק דין חלוט או דרישה חלוטה של רשות שלטונית" . אין חובה על המוכרים ליטול על עצמם את הטיפול בהליכים, אין מדובר בשיפוי מיידי וממילא יש חשיפה וצפי להשקעת משאבים כספיים ואחרים לאורך תקופה. ניתן למצוא טעם גם בטענה שחשיפת המס יכולה לטמון בחובה פגיעה תדמיתית וסיכון לנקיטת הליכים פליליים. בנוסף, יתכן כי הליכים שומתיים שונים לא ייכללו בהגדרת פסק דין או דרישה חלוטים, בהיותם לא חלוטים, כמו בעניין ביקורת ניכויים שצויינה ע"י רו"ח עזרא (סע' 37) וכן שומות מס ודרישות תשלום. יש אפוא טעם בעמדת הנתבעת כי סעיפי השיפוי אינם נותנים מענה שלם, אם בכלל, לבעיות שיכולות לעלות ממסקנת בדיקת הנאותות לגבי חשיפה למס עקב אי ניכוי מס במקור. הסעיפים לכל היותר מפחית את החשיפה במידה מסוימת.
159. אשר לכתב השיפוי, ראינו כי מסמך זה לא צורף לחוזה ומדובר בטענה המועלית בדיעבד. בזמן אמת המסמך לא היה בידי הנתבעת וממילא לא יכלו סומך-חייקין להידרש אליו. יוער כי הסכם השיפוי אף לא אוזכר בכתב התביעה בפרק המתייחס ל"מיסוי אופציות לעובדים", שם מפנים התובעים רק לסעיף שיפוי בהסכם בלבד (סע' 154.4). המסמך נזכר וצורף לראשונה בתצהיר טל (כנספח 41, מ/50), ולשם מפנים התובעים בסיכומיהם (סע' 58). כתב השיפוי גם תלוי באיתנותו הכלכלית של כהן.
160. בטענתם שמדובר בחשיפה הניתנת לריפוי, הפנו התובעים גם לעדותו של ארנס ככזו התומכת בה. עיון בחקירתו של עד זה מעלה כי תשובותיו אינן מבססות את טענות התובעים ובמספר מישורים אף עומדות בסתירה להן. כך למשל דחה ארנס את טענת ב"כ התובעים לפיה חשיפת המס אינה משפיעה על הפן הכלכלי, השיב "בוודאי שכן" והסביר כי משמעותה של החשיפה היא הפחתת שווי החברה בגובה חשיפת המס (עמ' 812 ש' 29-27 ועד עמ' 813 ש' 6-1). וכך, הבהיר ארנס שניתן היה לגלם את חשיפת המס ולהפחיתה מן התמורה, לו סוכם כך בחוזה, אולם בפועל מנגנון התאמת תמורה לא היה אמור לטפל בעניין חשיפה למס אלא בנושאי הון חוזר (עמ' 813 ש' 24-12) ועפ"י הייעוץ המשפטי שקבלו, החוזה לא איפשר לעשות זאת (עמ' 820 ש' 26-19). יוזכר כי טל הוא שעמד על כך שלא תהיה הפחתה מהתמורה בהסכם במקרה של אי התאמות, כי חשש מלחץ להפחתת מחיר (עמ' 786 ש' 23-20; עמ' 787 ש' 14-7. ור' מ/43).
הערות לגבי העדות בשאלות המיסוי
161. בשאלת המיסוי טוענים התובעים בין השאר כי רו"ח עזרא שהעיד מטעם הנתבעת, לא הכיר את העובדות לעומק והעיד מפי השמועה והסברה. נטען כי הנתבעת נמנעה במכוון מלהעיד עדים רלבנטיים שביצעו בפועל את הבדיקה המיסויית מטעם משרד סומך ("אורלי"), וחזקה היא כי לא בכדי.