38. להב הוסיף וטען כי בתחילת שנת 2022 ועל רקע כישלון המגעים להסכמות לגבי ההיפרדות, הוא חזר לעבודה סדירה במשרדי החברה; בה בעת טען שיש לדחות את טענות גוטמן המבקשות לראות בהגעתו משום פרובוקציה, אלא לראות בכך מימוש זכות אלמנטרית. לדבריו, גוטמן הסית את העובדים נגדו והקשה על שהייתו במקום מה שגרם לחיכוכים.
39. להב טוען כי האירועים להם טוען גוטמן, שהובילו להגשת הבקשה, בפרט תקרית "מגרש השדים" התרחשו מספר חודשים לפני הגשת הבקשה וגוטמן הצניע בבקשה את מועד התרחשותם. עוד טוען להב כי גוטמן הציג בבקשתו ראיות לא אותנטיות, בדמות תכתובת בינו לבין רעייתו שעובדת בחברה, לגבי אותו אירוע. כמו כן נטען כי גוטמן העלים את העובדה כי להב הגיע לאחר אותו אירוע מספר פעמים לחברה וביקוריו לא עוררו עניין מיוחד והיו "נעימים וענייניים". להב טוען כי היה זה גוטמן שבאחד הביקורים התנהל "כאחרון העבריינים" (כלשונו), צעק עליו והתעמר בו בפני העובדים.
40. להב חלק על הנסיבות של האירועים הנטענים על ידי גוטמן. נטען כי הוא לא הגיע עם "מגרש השדים" אלא עם איש שיווק שהגיע למטרה עסקית, והוסיף כי אמנם היה במקום "עץ אינדיאני" שבו הובערה קטורת לאחר שזוגתו של גוטמן גילתה בו עניין. להב טוען עוד כי במקרה אחר הוא דרש מאחד העובדים כי תוקצה לו עמדת מחשב ויחובר למערכת המחשוב, אך משסורב אמר לעובד כי "יסיים את תפקידו". עוד הוסיף להב כי הוא פנה לאחד הבנקים לבחון אפשרות שינוי זכויות החתימה והפיכתן משותפות, אך שלל כל פסול בכך. אשר לחקירת המשטרה הנטענת, להב מאשר כי הוא אכן נחקר אך זאת על רקע פעילותו של אחד הלקוחות המשמעותיים של החברה.
41. להב טוען כ הצו הארעי גרם לו נזק, מה גם שהוא ניתן כשבוע לפני קיומה של תערוכה בינלאומית בקפריסין בה התעתד להשתתף בשם החברה. נטען עוד כי הצו גרם נזק לחברה, שכן מיד לאחר מתן הצו נתבקש בבהילות על ידי החברה להיות בקשר עם גורם פיננסי לצורך מסוים, שאם לא כן "תיחרב" החברה.
עיקרי תגובת גוטמן לתשובת להב
42. בתגובה שהגיש גוטמן, הוא חזר על חלק מן הנטען בבקשה והוסיף והתייחס למספר טענות שהועלו על ידי להב בתשובתו. נטען כי בניגוד לנטען, גוטמן לא הסית את העובדים כלפיו ואף לא הודיע להם על דבר מתן הצו. כמו כן, נטען כי גוטמן הביא את העובדות לגבי מועד התרחשות תקרית "מגרש השדים" כהווייתן, וכי אירוע זה לא היה האירוע החריג היחידי אלא אחד ממספר תקריות. כמו נטען שאין לקבל את טענת להב לפיה גוטמן ניסה לצייר את האירוע באופן שונה מההתרחשות בפועל. עוד נטען כי הגשת התביעה הייתה לאור ניסיון להב סמוך לפני הגשת התביעה, להתערב בשרשרת הניהולית ולשנות את הסטטוס-קוו השורר בחברה, ומכאן שיש לדחות טענת השיהוי. כמו כן, גוטמן טען כי הבקשה לא הוגשה בעיצומו של הליך הגישור, אלא לאחר שההליך נכשל ולהב חזר בו מהסכמות שהושגו.