43. גוטמן הוסיף וטען כי בניגוד לנטען על ידי להב, ביקוריו לא היו שלווים ונעימים אלא כללו הטרדה, התעמרות בעובדים, ואיומים כלפיהם. גוטמן אישר כי באחד הביקורים היו חילופי דברים בינו לבין להב במהלכם כינה אותו "שקרן", זאת מפני ששיקר לו. גוטמן אף רואה פגם בכך שהשיחה בין השניים הוקלטה על ידי להב.
44. אשר לנטען על ידי להב בדבר הפניה אליו להיות בקשר עם גורם פיננסי דבר שנמנע בעקבות מתן הצו בתיק זה, טוען גוטמן כי הדרישה האמורה הוצאה מהקשרה, שכן הפניה האמורה הייתה פניה אישית אליו לחתום על טופס KYC (טופס הכרת הלקוח) ולהצהיר על פרטים מסוימים בהיות להב דירקטור בחברה.
הכרעה
45. אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה יש להפוך את הצו הארעי לצו מניעה זמני, אך בה בעת להתאים את הצו הארעי באופן שיהלום יותר את התמונה הלכאורית והאינטרסים המונחים בשלב זה על הכף. מצד אחד יש לבטל את האיסור שהוטל על להב להיכנס למשרדי החברה וכן לאפשר לו נטילת חלק מסוים בניהול החברה; מצד שני יש לעשות זאת באופן מובנה, בהדרגה ובמגבלות מסוימות – הכל כפי שיתואר בהמשך.
כללי ועילת התביעה
46. אין צורך להאריך והדברים ידועים – בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לסעד זמני, עליו ליתן דעתו לשני שיקולים מרכזיים: האחד, קיומה של עילת תביעה; והשני, נטיית מאזן הנוחות לטובת מבקש הסעד. בין שני השיקולים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", ואולם מקובל להעניק לשיקול מאזן הנוחות מעמד בכורה (ראו: רע"א 5165/20 עזבון מנסור ז"ל נ' מדינת ישראל – משרד התחבורה, פסקה 18 (23.8.2020); רע"א 4218/19 פנחסוב נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ, פסקה 10 (27.6.2019); רע"א 3368/22 אראל אלקטרומכניקה נ' רותם בטיחות בע"מ, פסקה 14 (6.7.2022); רע"א 5435/21 מועדון הפועל עימאד אכסאל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, פסקה 17 (8.8.2021)).
47. לא יכולה להיות מחלוקת על קיומה של עילת תביעה. בין בעלי המניות פרץ סכסוך וביניהם שורר חוסר אמון. אם קיימים עוד ספקות, פתיחתם של ההליכים בבית המשפט, הטענות ההדדיות של הצדדים והתנהלותם במהלך המשפט, מסירים כל ספק. בהינתן מצב החזקת המניות בחברה, נראה כי החברה הגיע למבוי סתום שלא מאפשר המשך תפקודה התקין לטווח ארוך, ויש חשש של ממש שהמשך המצב הקיים אף יפגע בחברה בעתיד. הצדדים לא רק שאינם חולקים על נקודת מוצא זו, אלא ששניהם סבורים כי הדרך הנכונה לפתור את הסכסוך היא היפרדות, ומבלי לקבוע מסמרות, כנראה שפניהם למכירת החברה לצד שלישי (אלא אם יצליחו להתגבר על המחלוקות והרמוניה תשרור בין השותפים). מכאן, נראה אפוא כי הנטען בסעיף 28 לסיכומי להב המתייחס לדרישות הכספיות של גוטמן, מחטיא את העיקר, שכן "עילת התביעה" הרלוונטית לסעד הזמני אינה התביעה הכספית, אלא הסעדים המבוקשים בגדרי סעיף 191 לחוק החברות, ובפרט האופן בו תתנהל החברה בצל הסכסוך בין השותפים. אם כי נראה כי תביעתו של גוטמן לקבל תמורה נוספת בגין מאמצי הניהול "העודפים", לא נפקדת ממערך השיקולים שמנחים את הצדדים.