52. בתקופת המשבר קיימת חשיבות לשמור על זכויותיהם וציפיותיהם של בעלי המניות, אך בה בעת לשמור גם על תפקודה התקין של החברה. מטבע הדברים, בתקופת משבר בין בעלי המניות, חלק מהאינטרסים של בעלי המניות ממשיכים להיות משותפים, כמו למשל האינטרסים הנוגעים לתפקוד החברה וההנחה היא כי בעלי המניות רוצים בטובת החברה, אך בה בעת לבעלי המניות עשויים להיות אינטרסים אישיים מנוגדים. כך למשל במקרה שלפנינו, התביעה כוללת סעדים כספים, שנתונים במחלוקת חריפה, על רקע טענת גוטמן כי הוא השקיע מאמצים בניהול החברה יותר מאשר להב, ועל כן הוא זכאי לתשלום נוסף מהחברה, מעבר לשכר ולדיבידנד המחולק לשני בעלי המניות.
53. תקופת משבר בין בעלי המניות מחייבת גם שקיפות רבה בין בעלי המניות. בעתות משבר לקראת "גירושין" החשדנות בין הצדדים גוברת, וכל אחד מבקש להעלות מן האוב טענות רדומות, לנערן ולהציגן במלוא התפארת, דבר שמטבע הדברים מגביר את העוינות בין הצדדים (וכתבי הטענות רצופים דוגמאות). לפיכך, במיוחד בתקופה קריטית של משבר, זרימת מידע בין האורגנים של החברה נדרשת ויש בה כדי להפחית את החשדנות ההדדית.
54. לעיתים, עד לסיום ההליך נדרש בית המשפט להכריע במחלוקות קונקרטיות במסגרת סעדים זמניים. כך למשל, מתעורר צורך להסדיר מחלוקות בנוגע לניהולה השוטף של החברה עד להפרדת הכוחות (כמבקרה שלפנינו), אופן חלוקת דיבידנדים, קבלת החלטות על התקשרויות עסקיות משמעותיות שונות, קבלת מידע מהחברה וכיוצא באלה (ע"א 3853/19 חלא נ' מזרחי, פסקה 22 (6.5.2020)). לעיתים, המחלוקות בין הצדדים גורמות לשיבוש קשה בניהול החברה, באופן שמחייב נקיטת צעד חריף של מינוי מנהל מיוחד (ה"פ (מחוזי חיפה) 231/02 מריסאת נ' סלאמה שירותי דירך בע"מ (5.10.2006)).
55. השיקולים בגדר מאזן הנוחות הם אפוא מורכבים וההחלטה בבקשה לסעדים זמניים אמורה לקחת בחשבון את מכלול השיקולים והמורכבויות תוך איזון עדין לצד מידה של גמישות שתאפשר צליחתן של מחלוקות שיכול ויתעוררו בעתיד.
מבט מקרוב על השיקולים הרלוונטיים ועל יחסי הצדדים – והמסקנות הנגזרות מכך
56. נקודת המוצא של הדיון הוא מאפייני החברה ומבנה הון המניות שלה. החברה נוסדה על ידי גוטמן ולהב ומאז הם מחזיקים במניותיה בחלקים שווים – כל אחד מחזיק ב 50% ממניות החברה; ושניהם מונו כדירקטורים בחברה. עניין לנו אפוא במקרה מובהק של חברה המאופיינת כ"מעין שותפות" (רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע״מ נ׳ אריה מיכלסון חברה ליזמות בע״מ, עמ' 383 (12.1.2005); עניין אדלר, פסקה 67 לפסק דינו של כב' השופט דנציגר; עניין מגנזי, פסקה 72). לגבי חברה בעלת מאפיינים אלו, התקבעה ההלכה כי עצם הפגיעה בציפיותיו הלגיטימיות של בעל מניות להשתתפות בניהול, עשויה להגיע לכדי קיפוח (עניין אדלר, פסקה 66 והאסמכתאות שם; ע"א 94/20 לוסקין נ' גבעות עולם נפט בע"מ, פסקה 122 (18.8.2022)). אמנם, הציפיות הלגיטימיות של בעל המניות בניהול החברה, הוזכרו בהקשר לעצם קיומה של עילת, ואולם במקרה הנוכחי הציפיות הלגיטימיות מוזכרות בהקשר של מתן אפשרות לאחד מבעלי המניות ליטול חלק פעיל בניהול החברה, ולא בהכרח לצורך הקביעה כי קיימת עילה לפי סעיף 191 לחוק החברות.