29. לטענת הנתבעים, התביעה הוגשה בחוסר תום לב, כאשר הושמטו ממנה פרטים עובדתיים רבים לגבי מערכת היחסים בין הצדדים: כך למשל עובדת קיומו של הסכם 1998 והתוספת להסכם, הרקע לעריכתם והתמורה ששילמה עננה בגין זכויות היוצרים ביצירותיו של גבריאלוב בסך של 440,000 ₪ בתוספת מע"מ; כך למשל העובדה שבמקביל להסכמי 2013 נחתם גם מכתב הויתור המפרט את הרקע להסכמי 2013 ואת התמורה בגינם, וכן כולל ויתור של גבריאלוב על כל טענה שקודמת למועד הסכמי 2013.
30. נטען, כי היה זה דווקא גבריאלוב אשר הפר את הסכמי 2013, כאשר החל ממחצית 2015 הפסיק לשתף פעולה עם עננה והחל מראשית 2016 הפסיק לדווח על הכנסות ולהעביר לעננה את חלקה.
יצוין כי בעניין זה הגישה עננה, ביום 5.2.19, כתב תביעה כנגד גבריאלוב לבית המשפט השלום בתל אביב, בטענה להפרות של גבריאלוב את הסכם הניהול והסכם ההקלטות בעיקר בגין אי דיווח ואי תשלום עבור הופעות שיזם גבריאלוב ללא מעורבותה או ידיעתה של עננה (ראו ת"א 9016-02-19, אשר ההליכים בו מעוכבים עד להכרעה בתיק זה).
31. בפי הנתבעים מספר טענות מקדמיות אשר לטענתם יש בהן כדי להוביל לסילוק התביעה על הסף, ובראשן טענת השתק, ויתור ומניעות, לאור הוראות הסכמי 2013 במסגרתם ויתר גבריאלוב על כל טענה כלפי עננה הקשורה לשביעות רצונו מפעילותיה (ראו סעיפים 4.2 להסכם המו"לות, 3.7 ו-12 להסכם הניהול ו-4.4 להסכם ההקלטות).
עוד נטען להיעדר עילה, בוודאי כלפי הנתבע 2, ושימוש לרעה בהליכי משפט.
בנוסף, טענו הנתבעים, כי לכל היותר המדובר בטעות של גבריאלוב בכדאיות העסקה, דבר שאין בו כדי להקים עילה לביטול ההסכמים.
32. אשר לסעדים שהתבקשו, טענו הנתבעים, כי לא ניתן להיעתר לסעדים שהתבקשו. נטען, כי סעד האכיפה אינו רלוונטי לגבי הסכם הניהול והסכם ההקלטות אשר הסתיימו בהודעה של
--- סוף עמוד 14 ---
גבריאלוב אל עננה עוד בשנת 2018, ומסיבה לא ברורה, וחרף פנייה של ב"כ הנתבעים לב"כ התובעים לא תוקן כתב התביעה בעניין זה (ראו מכתב מיום 31.10.18, נספח 33 לתצהיר דוידסון). עוד נטען, כי לא ברור הכיצד ניתן לטעון כי הופעלו על גבריאלוב לחצים לחתימת ההסכמים ובמקביל לעתור לאכיפתם.
באשר לפיצויים להם עתרו התובעים, טוענים הנתבעים, כי הנזקים הנטענים לא הוכחו וכי אין לקבל את חוות דעת התובעים בעניין זה.
33. לטענת הנתבעים נטענו טענות רבות בסיכומי התובעים המהוות הרחבת חזית אסורה משהועלו לראשונה בסיכומים ודינן להידחות בשל כך. כך בכל הנוגע לטענות החדשות שנטענו בסיכומים בדבר בטלות ההסכמים מחמת "פגם ברצון", ולמשל סעיף 8 לסיכומים לפיו התבקש בית המשפט לקבוע שהסכמי 2013 ומכתב הוויתור אינם מסמכים שתוכנם מלמד על כוונתם האמיתית של הצדדים; כמו גם טענות בדבר אי היגיון מסחרי בהסכמים והיותם חד צדדיים (סעיפים 45 - 71 לסיכומי התובעים); כמו גם הטענה כי התנהלות הנתבעים "פגעה במרץ היצירתי של מיקי" (סעיף 110 לסיכומי התובעים), והטענה כי גבריאלוב קיבל 220,000 ₪ שלא מכוח הסכם 1998 אלא עבור הפקה מוסיקאלית (סעיפים 22 - 25 לסיכומי התובעים).