סיכום טענת הפרת הסכם המו"לות
83. לאור כל האמור הגעתי לכלל מסקנה, כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה הכבד המוטל על כתפיהם להוכיח כי הנתבעים הפרו חובותיהם על פי הסכם המו"לות.
לציין, כי הוכחת הפרת התחייבות להשתדלות אינה קלה ופשוטה כהוכחת הפרת התחייבות לתוצאה, הנבחנת על פי התוצאה. כפי שפורט לעיל, הוכחת חיובי השתדלות היא מורכבת והתובעים לא הרימו נטל כבד זה להוכיח הפרת התחייבותם של הנתבעים. עצם קיומו של פער
--- סוף עמוד 43 ---
בין התוצאה המיוחלת לבין התוצאה שנתקבלה בפועל איינו תנאי מספיק ואף לא הכרחי לאחריות החייב. (ראו עניין רובינשטיין לעיל)
עדותו של דוידסון, הנתמכת בעדותו של מר כהן, ובמסמכים הרבים שצורפו, הייתה ברורה ומשכנעת ומלמדת כי הנתבעים פעלו, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, בהתאם להתחייבותם לפי הסכם המו"לות.
לפיכך, לא נותר לי אלא לדחות טענות גבריאלוב בדבר הפרת הסכם המו"לות.
הסכם הניהול והסכם ההקלטות
84. כאמור, הסכמים אלו אינם בתוקף באופן פורמאלי משנת 2018, כאשר הסכם הניהול הסתיים ביום 31.12.18 והסכם ההקלטות הסתיים ביום 28.10.18, הכל על פי הודעותיו של גבריאלוב לעננה באשר לסיום תקופת ההסכמים.
בהקשר זה, אין להתעלם מן העובדה, עליה אין למעשה חולק, כי גבריאלוב, בצעד חד צדדי, לטענתו בעצת עורכי דינו ונוכח טענתו בדבר אי קיום ההסכמים מצד עננה, הפסיק לשתף פעולה עם הנתבעים במחצית שנת 2015, כאשר בראשית שנת 2016 חדל גבריאלוב להעביר לעננה אחוזים מהכנסותיו מפעילות אמנותית שביצע ללא מעורבות עננה (ראו עדות גבריאלוב, בעמ' 205-207 ובעמ' 241).
דוידסון העיד בהקשר זה - "...בחודש מאי 2015 הגיע למשרדי מיקי גבריאלוב וסיפר לי שהוא רוצה להפסיק לעבוד ביחס. יתרה מזו, הוא הפסיק לתקשר איתנו. ב-2016 הוא הפסיק לדווח ולשלם והוא אמר שזה נעשה בעצתך, שאתה אמרת לו להפסיק לשלם ולהפסיק לדווח ולהפסיק לתקשר איתנו, אבל למעשה מתחילת 2015 הוא ניתק את הקשר, תוך כדי שהוא אומר – יש לי חור שחור בראש, אני רואה שחור, אני תמיד עבדתי לבד, הייתי צריך להישאר לעבוד לבד, הסכם הניהול היה טעות...
אמרתי לו שבדרכים מסוימות ניתן להפסיק את הסכם הניהול, אפשר לשבת ולפתור את זה. הוא בחר להגיש תביעה..." (ראו עדות דוידסון, בעמ' 480).
(ראו בהקשר זה גם התכתבות בין דוידסון לבין גבריאלוב ממאי 2015 באשר לבקשת גבריאלוב להפסקת ההתקשרות בין הצדדים, עמ' 931 – 936 לנספח 6 לתצהיר גבריאלוב).