ההתנהלות הצביעה על חזרה לתלם ההידברות ופעילות מעשית בניסיון לקידום המיזם. עדותו של שמש מחזקת מסקנה זו: "בגדול נתנו זמן, תאריך לתקן...ניסינו לחזור לדרך המלך מבחינה עסקית, ואחרי כן הייתה ישיבה וניסינו לתקן וזה לא עבד" (עמ' 239 ש' 7-5). "היה ניסיון לחזור לדרך המלך" (שם, ש' 18), הישיבה מיום 19.1.2016 הייתה חלק מהחזרה לדרך המלך ("וודאי", עמ' 240 ש' 20-18).
בנסיבות העניין וכאשר הצדדים פועלים לחזור לתלם ומתנהלים לכאורה לקידום המיזם, התראה שניתנה חודשיים קודם לכן אינה רלוונטית. הודעת הביטול נשלחה ללא התראה. ניכר כי הצד שכנגד היה מופתע מההודעה לאור ההתפתחויות שקדמו לה.
98. סיכומה של סוגיה זו – הודעת ביטול ההסכם נסמכה על אי מוכנות המערכת בסוגיות שפורטו. הממצאים הראייתיים מלמדים כי לא היה מקום למתן הודעת ביטול באורח בו ניתנה.
האפליקציה
99. המסקנה כי מצבה של המערכת לא הצדיק ביטול ההסכם ללא התראה אינה מאיינת את העובדה, שעולה אף היא מהחומר, כי המערכת לא הייתה מוכנה באופן מלא בהתאם לאפיון, בעיקר בנוגע לאפליקציה.
הערה: הצדדים עשו בהליך זה שימוש במונח "אפליקציה" על פי רוב בהקשר מכשירים ניידים (אפליקציית מובייל, ובעברית: יישומון). למען הנוחות יעשה בפסק דין זה שימוש בטרמינולוגיה שנהגה על ידי הצדדים.
100. האפיון כלל אפליקציה למובייל. במועד הודעת הביטול, עניין זה לא הושלם. שמש הדגיש בטיעוניו את חשיבותה של האפליקציה וטוען כי בכך הפר בנסאיי את מחויבויותיו לפי ההסכם. בנסאיי מצדו טוען כי השלמת האפליקציה דורשת הקמת חברה, עניין עליו התריע שוב ושוב והיה באחריות שמש. עוד נטען כי בפועל פותח הדרוש לאפליקציה בגדרו של אתר המותאם לגלישה בסלולר, כאשר כל שנותר הוא "לעטוף" זאת באפליקציה לאחר שתוקם לשם כך חברה.
101. החומר הכתוב מלמד כי בהקשר האפליקציה התייחס בנסאיי מבעוד מועד לצורך בהקמת חברה. בראשית חודש יוני 2015, כאשר שלח לפודור מסמך המסכם סטטוס בנושאים השונים, כתב בנסאיי בדוא"ל הנלווה כי "יש לא מעט תלות בכל הנושא הטכני אל מול הנושאים האחרים", ובגוף המסמך שצורף ציין כי שורה של נושאים מותנים בפתיחת חברה כדי שניתן יהיה לפתוח חשבונות מסודרים "על" החברה המיועדת. בשורות הנוגעות ל"IOS App" ול-"Android App" בטבלה, צוינו תלות "עיצוב/מסחרי" והערה: "דורש פתיחת חשבון" (2.6.2015, מ/25). המסמך המעודכן שנשלח למחרת ע"י פודור, לא כלל שינוי בעניין זה (מ/26).