119. לא מצאתי לקבל את חוות הדעת במלואה. עם זאת, המקרה מתאים לפסיקת פיצוי בדרך של אומדנא, כאשר ניתן לעשות שימוש בעניין זה גם בחוות הדעת.
כאשר שוקל בית המשפט פסיקת סכום בדרך של אומדנא יש לבחון בין השאר אם הנפגע הביא נתונים "אשר ניתן באופן סביר להביאם", "שהגיוני וסביר לדרוש מן הנפגע בנסיבות המקרה הנדון" (ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (11.11.2010), סע' 27; ע"א 153/04 רבינוביץ נ' רוזנבוים (6.2.2006), סע' ז). הערכה על דרך האומדן נעשית פעמים רבות "כשהמדובר בנושאים צופי פני עתיד" (רע"א 3641/12 כהן עפר ותשתיות איזידור נ' צוות קרקע בע"מ (14.6.2012), סע' יד'), ו"לא פעם שעה שמדובר בהערכת שווי חברה או באובדן רווחי חברה" (רע"א 5229/18 אבידור נ' לביא (23.8.2018), סע' 17).
במקרה דנן הובאו הנתונים העסקיים לגבי המיזם כפי שהיו בידי בעל הדין וכן הובאה חוות דעת מומחה כלכלי. הובאו נתונים עסקיים שהוכנו מטעם הצד שכנגד. לא הובאה חוות דעת נגדית. כאשר מדובר במיזם או חברה שפעילותם העסקית טרם החלה, מרכיב הנזק קשה להוכחה, ובנוי במידה לא מעטה על הערכות והשערות (השוו: עניין דלג'ו; ע"א 2080/09 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (23.6.2013), סע' 21).
לאחר עיון במכלול החומר מצאתי להעמיד את הפיצוי על סך גלובלי של 1,200,000 ₪.
התביעה שכנגד
120. בגדר התביעה שכנגד העלה שמש כלפי בנסאיי מגוון טענות אשר רובן נזכרו ואף נדונו לאורך פסק דין זה. עם הבאתו של הדיון לסיום, נבחן את הדרישות שנכללו בתביעה שכנגד למול הממצאים השונים ובכלל.
121. הסעדים שנדרשו בכתב התביעה שכנגד הם אלה:
א. השבה של "מלוא התמורה" ששולמה לבנסאיי בעניין המערכת, סך של 321,488 ₪.
ב. פיצוי בגין הוצאות שהוצאו בגין המיזם, סך של 311,027 ₪.
ג. פיצוי בגין נזקים שנגרמו בשל אי השלמת פיתוח המערכת, לרבות אובדן רווחים, פגיעה במוניטין ו"נזקים נוספים" שהוערכו בסך של 2,000,000 ₪.
ד. צו מניעה קבוע המורה לבנסאיי להימנע מכל שימוש במערכת או ברעיון מושא המיזם וצו עשה המורה לו למסור את קוד הפיתוח לשמש ולהשמיד כל עותק של קוד זה.
סיכומי שמש חוזרים על דרישות אלה, תוך הדגשת סכומים ששולמו לגבי "שירותי עיצוב" ולגבי שירותי אמזון, ולפי כתב התביעה שכנגד כלולים ממילא בסכומים שבס"ק א' ו-ב' לעיל.
122. שילוב הסעדים המבוקש בתביעה שכנגד מעלה קושי מובנה. נקודת המוצא של התביעה שכנגד היא כי שמש ביטל כדין את הסכם השותפות (במכתב מיום 15.2.2016). נקודת מוצא זו אכן יכולה ואף צפויה להוביל לדרישת השבה של כספים ששולמו לפי ההסכם, כפי הסעד הראשון המבוקש.