12. המשיבה מנגד הבהירה כי השאלה אם ניתן לכונן הורות ללא כל קשר גנטי או ביולוגי בדרך שאינה אימוץ הוכרעה זה מכבר בהרכב מורחב של שבעה שופטים (בע"מ 1118/14 פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים [פורסם בנבו] (1.4.2015) (להלן: עניין פלונית)), כאשר נקבע שלא ניתן לעשות כן תוך עקיפת הוראות חוק האימוץ. הבאת ילדים לעולם בדרך שבה פעלה המבקשת אינה מוכרת כיום בדין הישראלי כדרך ליצירת קשרי הורות, ואף לעמדת גורמי המקצוע היא אינה עולה בקנה אחד עם טובתם של ילדים. יחסי המבקשת עם הקטינים נשענים אך ורק על הסכמים שעליהם היא
--- סוף עמוד 11 ---
חתמה, אולם נקבע זה מכבר כי "הורות הסכמית" אינה מוכרת כיום בדין הישראלי. כינון הורות בדרך כאמור ללא אימוץ עלול ליצור חוסר ודאות ולפתוח פתח להרחבה של מוסד ההורות למחוזות שקשה לצפותם מראש. כאשר אין כלל זיקה גנטית או ביולוגית לאף אחד מהמבקשים לגדל את הקטין, יש לבצע הליך אימוץ המוסדר בקפדנות בהוראות הדין כדי לכונן הורות. אין גם מקום לטענת ההפליה שהעלתה המבקשת, אשר לא הציבה תשתית מינימלית להוכחתה.
13. המשיבה עמדה על הצורך בקיום הליך בר אימוץ הן כלפי תורם הזרע האנונימי והן כלפי הפונדקאית. הובהר כי נדרש ניתוק הקשר ביחס לתורם הזרע, אף אם הוא אנונימי. טענת המבקשת כי הדבר יביא להשלכות חמורות לא הובהרה, ובכל מקרה לפי הדין הישראלי זהותם של התורמים נותרת אנונימית ואין בהליך ההכרזה כדי להוביל לגילויים או להשלכות אחרות. באשר לצורך בקיום הליך בר אימוץ כלפי הפונדקאית נטען כי מאחר שפסק חוץ בענייני סטטוס אינו ניתן לקליטה בישראל בדרך של הכרה ישירה, מנקודת המבט הישראלית קשר ההורות בין האם היולדת לבין הקטינים אינו פוקע עד ניתוקו בבית המשפט הישראלי. בהקשר זה נטען כי עמדת הדין הישראלי, שאינו מכיר בפסקי דין זרים כשלעצמם, אינה חריגה בנוף העולמי. אין כיום הסדרה או הסכמה בינלאומית ביחס לכללים להכרה בהורות אגב הליכי פונדקאות חו"ל או הכרה בהורות באופן כללי.
טענות הצדדים בבע"מ 8606/21
14. ביום 15.12.2021 הוגשה בקשת רשות ערעור גם מטעם המשיבה, הנסובה בעיקר על הכרעת בית המשפט המחוזי כי ככלל אין צורך בתסקיר בנסיבות כגון אלו, כתנאי למתן צו אימוץ בהתאם לסעיף 22 לחוק האימוץ. כן הלינה המשיבה על קביעת בית המשפט המחוזי כי אין צורך בפעולות נוספות פרט להסכמה שניתנה בבית משפט זר, לצורך קבלת הסכמת האם הפונדקאית לאימוץ.