ה. בהתאם למזכרי ההבנות הראשון והשני, התובע זכאי להחזר הוצאות של עד 50,000 ₪ (ס' 4.5 למזכרים אלה). בנסיבות אלה תביעת הנתבעת 1 בגין רכיב זה – נדחית.
20. פדיון דמי חופשה שנתית:
א. התובע טען כי הוא זכאי לפדיון של 31 ימי חופשה צבורה בסך 118,824 ₪ (ס' 169.8 לכתב התביעה).
ב. הנתבעים הכחישו טענה זו. לטענתם, לאורך תקופת העסקתו שהה התובע בחופשות ממושכות ולא דיווח עליהן לנתבעת 1 לצורך קיזוזם מצבירת ימי החופשה שלו. לטענתם, התובע ניצל את מלוא ימי החופשה שנצברו לזכותו מבלי שהדבר נזקף לחובתו בתלושי השכר. לחילופין, טענו כי סכום התביעה של רכיב זה מנופח וחסר בסיס (ס' 111 לכתב ההגנה).
ג. לא הוצגו בפנינו תלושי שכר של התובע וגם לא פנקס חופשות. מתלוש השכר היחידי אשר הוצג בפנינו, תלוש שכר לחודש יולי 2016 (נספח 45 לתצהיר הנתבע 3), עולה כי בחודש זה צבר התובע 13.75 ימי חופשה. התובע לא פירט תביעתו בגין רכיב זה ולא טען כי מחודש יולי 2016 ועד סיום יחסי העבודה לא יצא לחופשה שנתית.
ד. בהחלטת כב' השופטת יפית מזרחי לוי מיום 26.9.2018 נקבע כי התובע יגלה, בין היתר, "דו"ח כניסות ויציאות לחו"ל בתקופת עבודתו אצל הנתבעות אשר בגינה תבע פדיון ימי חופשה שנתית" (עמ' 7 להחלטה). לתיק לא הוגש דו"ח כזה.
ה. בחקירתו בפנינו הודה התובע בנסיעתו לחופשה למקסיקו ביום 21.7.2016 (עמ' 126 ש' 12 – 19 לפרוטוקול וכן נספח 46 לתצהיר הנתבע 3) וכן הודה בנסיעתו לארה"ב לפגישה עם בעלי המניות בחודש אפריל 2017 (עמ' 127 ש' 1 – 2 לפרוטוקול).
ו. בנסיבות אלה, משלא הוצג דוח כניסות ויציאות מהארץ, התביעה ברכיב זה חסרה ולכן נדחית.
21. דמי הבראה:
א. התובע טען כי הוא זכאי לדמי הבראה בסך 6,048 ₪ (ס' 169.9 לכתב התביעה וס' 157.9 לתצהירו). התובע לא פירט טענתו ובכלל זה לא פירט עבור איזו תקופה הוא זכאי לדמי הבראה אלה.
ב. הנתבעים הכחישו טענתו זו, הן לעניין זכותו לדמי הבראה והן לחישוב הסכום הנתבע (ס' 112 לכתב ההגנה).
ג. התובע עבד 18.7 חודשים, דהיינו שנה וחצי + 20 ימים. לכן עבור השנה הראשונה הוא זכאי ל-5 ימי הבראה. עבור השנה השנייה הוא זכאי ל-3 ימי הבראה. סך הכל הוא זכאי ל-8 ימי הבראה לפי 378 ₪ ליום הבראה. סך הכל – 3,024 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום יחסי העבודה (5.7.2017) ועד מלוא התשלום בפועל.
סיום יחסי עבודה:
22. חקירת התובע ברשות לניירות ערך:
א. מעיון בראיות עולה כי כדי להבין מה הביא לסיום יחסי העבודה בין הצדדים, יש לחזור להשתלשלות הדברים שאירעו בסוף שנת 2015.
ב. כאמור, הנתבעים 3 ו-4 היו בעלי השליטה בנתבעת 1 עד ליום 4.5.2014. ממועד זה עברה השליטה לחברת ב.אס.די קראון בע"מ בראשות מר אלכסנדר גרנובסקי. ביום 15.7.2015 הועברה השליטה בנתבעת 1 למר גורטובוי (ס' 15 ו- 16 לתצהיר התובע).
ג. בסוף שנת 2014, בעוד השליטה בנתבעת 1 מצויה בידי מר גרנובסקי, הועבר מחשבונה סך של 5 מיליון דולר לחשבון של חברת B.H.W.F.I, חברה בשליטת הנתבעת 1, בבנק לאומי וביום 1.5.2015 הופקד סכום זה לצורך השקעה בבנק באזרבייג'ן לתקופה של שנה. מועד פירעון הפיקדון נקבע ליום 6.1.2016 (ס' 38 – 39 לתצהיר הנתבע 3).
ד. הנתבע 3 הצהיר כי במהלך תקופת הפקדת הפיקדון, הבנק באזרבייג'ן סירב למסור פרטים באשר לפיקדון ובנתבעות 1 ו-2 התעורר חשד כי כספי הפיקדון משועבדים. לכן בישיבות דירקטוריון שהתקיימו ביום 29.10.2015 הוחלט לשלוח את מבקר הפנים של הנתבעות 1 ו-2, מר דורון יוניסי והחשב דאז, מר פבל בובר, לבנק באזרבייג'ן על מנת לקבל מהבנק נתונים ביחס לפיקדון ואישור על היותו נקי משעבוד (ס' 42 לתצהירו).
ה. בחודש נובמבר 2015 נסעו ה"ה יוניסי ובובר לאזרבייג'ן. במהלך ביקורם בבנק שם סירב הבנק להנפיק את האישורים הנדרשים ו/או להציג צילום מסך ביחס למצב הפיקדון. כמו כן הבנק שם סירב להזרים פקודת העברה עתידית באופן שתביא לפירעון הפיקדון בחודש ינואר 2016 או לאשר שהוא קיבל בקשה כלשהי מהנתבעות 1 ו-2 למשיכת כספי הפיקדון במועד הפירעון (ס' 44 לתצהיר הנתבע 3). פירוט רב יותר של הביקור בבנק באזרבייג'ן נמצא בתצהירו של מר יוניסי.
ו. בעקבות ביקור זה הוציא מר יוניסי דו"ח בדיקה (נספח 1 לתצהירו) אשר הוצג באופן מפורט במהלך ישיבת דירקטוריון הנתבעת 2 ביום 26.11.2015 (נספח 2 לתצהירו). התובע היה נוכח בישיבה זו.
ז. הנתבע 3 הצהיר כי כדירקטור בנתבעות 1 ו-2 הוא הבין שיש חשש ממשי לשעבוד הפיקדון ולכן פעל על מנת לוודא מול התובע ומר בובר שהפיקדון יוחזר מהבנק באזרבייג'ן במועד הפירעון המקורי, דהיינו ביום 6.1.2016. לתצהיר הנתבע 3 צורפה תכתובת בדואר אלקטרוני בינו לבין מר פבל בעניין זה בחודשים דצמבר 2015 וינואר 2016, כאשר התובע מכותב לה (נספחים 9 ו-10 לתצהיר הנתבע 3).
ח. ביום 17.2.2016 נחקר התובע ברשות לניירות ערך בעניין רכישת אגרות החוב של חברה צ'כית (תמליל החקירה הוגש לתיק ביום 16.3.2020) ובמהלכה ציין כי נכנס רשמית לתפקיד המנכ"ל ביום 15.12.2015 (עמ' 9 לתמליל) וכי הרעיון שהגדיר בעל השליטה דאז בנתבעות 1 ו-2, מר גורטובוי, היה שהוא (מר גורטובוי) יטפל בהשקעות והתובע – בייבוא מזון (עמ' 18 לתמליל). הסיבה לכך היתה כי מר גורטובוי הוא בנקאי השקעות (עמ' 19 ש' 9 לתמליל). התובע היה מעורב בהשקעות ברמת בייסיק (עמ' 19 ש' 11 לתמליל). התובע ציין סיבה נוספת לחלוקת התפקידים בינו לבין מר גורטובוי כך: "תשמע, אני מנכ"ל, אבל אני לא יכול לעשות הכל. אני 90 אחוז מהזמן בייבוא, 10 אחוז (לא ברור) סופר, כאלה, תשמרו אותי על המדף, תשאירו אותי. למכור משהו, אתה יודע, כי אם לא, אין משכורות ל-160 150 עובדים" (עמ' 20 ש' 4 – 7 לתמליל). לאחר מכן הוא ציין כי הנחה את סמנכ"ל הכספים דאז, מר בובר, "אם אין קרייסס, תעזוב אותי, תן לי לעשות יבוא כאילו"(עמ' 22 ש' 19 – 21 לתמליל).
ט. באותה חקירה ברשות לניירות ערך, נשאל התובע על הפיקדון בבנק באזרבייג'ן והוא ציין "שמעתי את השם שהגעתי לחברה פעם ראשונה" (עמ' 26 ש' 16 לתמליל). התובע הוסיף כי כוונתו בתחילת שנת 2015 כאשר שימש כסמנכ"ל תפעול בנתבעת 1 (עמ' 27 ש' 6 לתמליל). התובע הוסיף כי הנתבעים 3 ו-4 ביקשו ממנו לטפל בהשבת הפיקדון מהבנק באזרבייג'ן אך הוא דחה אותם (עמ' 26 ש' 18 – 19 לתמליל) בטענה שאין לו זכויות חתימה עד אמצע חודש ינואר 2016 ובינתיים הוא לומד את התפקיד (עמ' 27 ש' 21 – 22 ועמ' 28 ש' 1 – 2 לתמליל). עוד ציין כי סמנכ"ל ומבקר הנתבעות 1 ו-2 נסעו לבנק באזרבייג'ן ושהוא לא יודע מה מהות הפיקדון (עמ' 28 ש' 15 – 20 ועמ' 29 ש' 4 לתמליל). ציין כי ראה תכתובות בין הנתבע 3 לבין מר בובר (עמ' 30 ש' 10 – 18 ועמ' 31 ש' 9 לתמליל).
י. מחקירתו ברשות ניירות ערך עולה כי לתובע היה מושג כלשהו ביחס להפקדת הפיקדון בבנק באזרבייג'ן והחזרתו אך הוא לא היה בקיא בפרטים ולא התעמק בהם, גם כי בהתאם לחלוקת העבודה בינו לבין מר גורטובוי, הוא לא אמור לעסוק בהשקעות, גם מפני שבאותה עת טרם קיבל זכויות חתימה (התובע לא פירט מדוע נדרשו לו זכויות חתימה לצורך הטיפול בהשבת הפיקדון מהבנק באזרבייז'ן) וכן מפני, וכך הוא העיד על עצמו, שהוא לא הבין בהשקעות ולכן ציין כי יזם העברת האחריות להשקעות לבתי השקעות שונים והן מפני שבאותה עת היה עסוק בלימוד תפקידו כמנכ"ל בפן של ייבוא מזון.
יא. בנסיבות אלה אין ממש בהצהרת הנתבע 3, לפיה התובע ידע אודות הפיקדון הזה לפרטי פרטים (ס' 50 לתצהירו).
יב. לקראת סוף החקירה ביום 17.2.2016 נשאל התובע על ידי חוקר רשות ניירות ערך אם מקובל עליו הסידור שהוא יעסוק במזון ומר גורטובוי יעסוק בהשקעות והוא השיב: "בגדול, כן" החוקר אז הגיב כך: "מה זאת אומרת "בגדול, כן"? אתה מנכ"ל החברה, כל האחריות עליך. מה זאת אומרת בא בעל השליטה, שיש לך גם את הציבור מהצד השני, מה זאת אומרת שהוא מתעסק בהשקעות ואתה מתעסק עם המזון? זה אחלה סידור, מה, מבחינתו. הוא יכול לעשות מה שבא לו" (עמ' 203 ש' 12 – 18 לתמליל).