כא. חרף כל אלה, הלין התובע על כי נשללו ממנו זכויות חתימה ללא שימוע. הנתבע 3 נשאל בחקירתו בפנינו מדוע כבר בישיבת הדירקטוריון מיום 12.6.2017 שללו מהתובע זכויות חתימה ללא שימוע. הנתבע 3 הסביר כי מדובר בהשתלטות עוינת על הנתבעות 1 ו-2 והעיד כך:
"אתה משתלט השתלטות עוינת. זה לא השתלטות חברית. השתלטות עוינת על החברה. אוקי? כי יש פה, גורמים שמנסים בכל הכוח להיאחז בקרנות המזבח ולא נותנים לך להיכנס לתוך החברה". הוא נשאל אם הוא מתכוון למר גורטובוי והוא השיב:
"אני מתייחס לכל הקבוצה, כולל אירם. כולל אירם. לא נותנים לך להיכנס לחברה, למרות שיש לך כבר רוב ולמרות הכל, לא נותנים. אז אתה מגיע לחברה, שלב ראשון, אומר, פוס, זכויות החתימה משתנות. בלי הסברים" (עמ' 65 ש' 17 – 23 לפרוטוקול).
כב. אין ספק כי בזמן אמת הבין התובע כי מדובר בהשתלטות עוינת אשר הסיבה והרקע לה היא עסקת אגרות החוב והחקירה שלה ברשות לניירות ערך. לאור הבנתו זו, עוד יותר לא ברורה הימנעותו מלהשתתף בישיבת הדירקטוריון ביום 12.6.2017 גם אם הוזמן כחצי שעה לפני קיומה.
כג. עוד נשאל הנתבע 3 בחקירתו אם הוא הבין ששלילת זכויות החתימה עלולה לפגוע במעמדו של התובע כמנכ"ל. הנתבע 3 השיב: "זה לא הדבר המרכזי שאמור לפגוע בו. כי, זה לא, זה לא משהו שהוא שינוי אמות הסיפין. החברה ממשיכה להתנהל" (עמ' 66 ש' 6 – 7 לפרוטוקול). דהיינו, בנסיבות של עסקת אגרות החוב הצ'כית והחקירה של הרשות לניירות ערך, ההשתלטות העוינת של הנתבעים 3 ו-4 על הנתבעות 1 ו-2 נדרשה על מנת לאפשר להן להתנהל (ראו עדות הנתבע 3 בעמ' 77 ש' 24 – 35 ובעמ' 78 ש' 3 – 7 לפרוטוקול). ברור ששלילת זכויות חתימה פגעה בתובע, אך פגיעה זו היתה זניחה ביחס לפגיעה שהיתה נגרמת לולא הובטחה התנהלות הנתבעות 1 ו-2. התובע לא הראה אחרת.
כד. עם זאת, התובע והנתבע 4 שוחחו טלפונית ונפגשו בביתו של הנתבע 4 ובין היתר שוחחו גם על שלילת זכויות החתימה. נתבע 4 הסביר לתובע את הסיבה למהלך זה ובזמן אמת התובע לא הראה כי הוא לא מקבל הסבר זה או מתנגד לו. הנתבע 4 ביקש מהתובע פרטים על עסקת אגרות החוב והתובע סירב להגיב בטענה שהוא לא רוצה לשבש חקירה (ראו דיון לעיל בתמלול נספח 19 לתצהיר התובע). תגובתו זו של התובע פגעה באמון הנתבעים 3-4 בו, כפי שהעיד הנתבע 3.
כה. הנתבע 3 העיד כך:
"אני רוצה להגיד לך. שיראו מסמך, כול האי תשובות של המנכ"ל, הרי נעלמו שלושה מיליון דולר. אתה נכנס לחברה שמתעסקת בייבוא מוצרי מזון, ופתאום, היא משקיעה באיזה מלון שהוא לא מלון בצ'כיה, ונעלמים שלושה מיליון דולר. אתה בא כבעל שליטה חדש, אתה רוצה תשובות. אז לפחות תענה. הוא לא עונה. ולמה אתה לא עונה? כי אמרו לי לא לענות. מי אמר לך לא לענות? הרשות. תראה לי שהרשות אמרה לך. אין מכתב, אין כלום. אני פונה לרשות בעצמי, שואל אותם, הוא לא יכול לדבר? הוא יכול לדבר, אני רוצה שירשמו את זה, הוא יכול לדבר עם כול אחד, כול אחד שאינו קשור לחקירה. אני לא קשור לחקירה. הדירקטוריון לא קשור לחקירה, בתוך הדירקטוריון יושב מפכ"ל משטרת ישראל, בנצי סאור, שום תשובה אנחנו לא מקבלים. אז אנחנו קצת מתחממים, וסליחה שקראתי, שאמרו לו גנב, אבל זה יצא בלהט הרוח" (עמ' 82 ש' 32 – 35 ועמ' 83 ש' 1 – 7 לפרוטוקול).