ג. מעיון בפרוטוקול הדירקטוריון של הנתבעות 1 ו-2 מיום 25.6.2017 (נספח 28 לתצהיר התובע) עולה כי הדירקטורים החיצוניים, מר מנשה ארנון וגב' סיגל גרינבוים, הסכימו כי עילת הפיטורים של התובע צריכה להיות חילופי בעלי שליטה בנתבעת 1. לטעמם, "מנכ"ל היא משרת אמון ובעלים חדש בחברה בהחלט רשאי למנות מנכ"ל חדש" (ראו ס' 10 לתצהיר גב' סיגל גרינבוים).
ד. לבסוף ביום 25.6.2017 קיבל הדירקטוריון של הנתבעות 1 ו-2 שתי החלטות ברוב קולות. האחת, לקיים הליך, בכפוף לשימוע, לסיום העסקתו המיידית של התובע בתפקידו כנשיא וכמנכ"ל עקב הפרת חובות האמון והנאמנות כנושא משרה בכיר בהקשר לעסקה הצ'כית. השנייה, להסמיך את הנתבעים 3 ו-4 וכן מר הוכבוים לייצג את הנתבעות 1 ו-2 בשימוע שייערך לתובע לפני שתתקבל החלטת הדירקטוריון על הפסקת עבודתו.
ה. התובע טען כי בעת קבלתו את הזימון לשימוע הוא היה מנוע בשל חקירת הרשות לניירות ערך לקיים דיון כלשהו בנושא רכישת אגרות החוב של החברה הצ'כית ובכלל זה להציג מסמכים רלוונטיים. כבר הבענו את דעתנו בעניין זה לעיל. נוסיף כי בנסיבות בהן הוזמן התובע לשימוע, קרי: בנסיבות בהן נחקרה עסקת אגרות החוב והוגש כתב אישום נגד בעלי השליטה דאז, התבצעה השתלטות עוינת על הנתבעות 1 ו-2 ומתבררת נגד התובע, ביחד עם אחרים, תביעה נגזרת בתיק תנג 44995-02-16 בבית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) בתל-אביב יפו (נספח 38 לתצהיר הנתבע 3) – לא יכול התובע לצפות מהנתבעים לדחות את מועד השימוע עד לסיום החקירה ולאפשר לו להמשיך ולבצע תפקידו כמנכ"ל הנתבעת 2 וכנשיא הנתבעת 1, מה עוד שהשתלטות הנתבעים 3 ו-4 ונטילת השליטה בנתבעות 1 ו-2 לידיהם באה בעיקר בשל העסקה הצ'כית.
ו. בבחירתו שלא לפעול בעניין העסקה הצ'כית, ומשלא הוצגה בפנינו פניה כלשהי לרשות לניירות ערך על מנת שיתאפשר לתובע ליתן הסברים בעניין זה לנתבעים 3 ו-4 ולבחור לשתוק במהלך השימוע בעניין זה – נטל התובע סיכון לפיו הנתבעות 1 ו-2 תקבלנה החלטה לפטר אותו מבלי לשמוע את טיעוניו בעניין העסקה הצ'כית.
ז. התובע טען בעניין זה כי בסוף חקירת הרשות לניירות ערך הוגש כתב אישום נגד מי שהיה בעל השליטה הרלוונטי (ה"ה אלכסנדר גרנובסקי וגריגורי גורטובוי) ונגד מי שהיה נושא משרה בכירה בחברות הרלוונטיות, מר יוסף שניאורסון. מכתבי האישום שהוגשו נגדם עולה כי פעלו תוך הסתרת מעשיהם וללא ידיעת החברות הציבוריות, נושאי המשרה שלהן ומוסדותיהן. ולכן ביום 27.5.2018 הודיעה הרשות לניירות ערך לתובע כי תיק החקירה שנפתח נגדו בעניין העברת הכספים לחברה הצ'כית נסגר מחוסר אשמה (ס' 67 – 76 לתצהירו). כתב האישום הוגש בשנת 2018 והודעת הרשות לניירות ערך לתובע על סגירת תיק החקירה נגדו ניתנה כשנה לאחר מועד זימונו לשימוע ולאחר קיום השימוע והם לא יכולים לבוא במקום טיעונים שהיתה לתובע הזדמנות להשמיעם במעמד השימוע והוא נמנע מכך.