כד. בנסיבות אלה, אנו קובעים כי אין עסקינן בפיטורים שלא כדין, ועל כן תביעת התובע לפיצוי בעילה זו (ס' 169.6 לכתב התביעה)– נדחית.
כה. משהגענו למסקנתנו זו, מתייתר הצורך לדון בעילות השימוע הנוספות, אשר מתייחסות לתפקוד התובע בתחום יבוא המזון ולכן הן נדחות. למעלה מהצורך נעיר כי לבית הדין אין את המומחיות וההבנה בייבוא ומסחר מזון ולכן אין מקום שנכניס ראשנו בין שני הרים גדולים כדי לקבוע עם מי הצדק מבחינה מסחרית. די בכך שנקבע שאם לא היתה תמימות דעים בפן המסחרי-העסקי בין הצדדים – הרי שבכך יש עילה מוצדקת להחלטה לפטר את התובע. גם עדת התביעה, גב' סיגל גרינבוים, העידה כי היא ומר מנשה ארנון הסכימו לפיטוריו של התובע, כי אם לדעת בעלי השליטה התובע לא מקצועי אז יש לפטר אותו (עמ' 17 ש' 1 – 2 לפרוטוקול).
כו. ביום 13.7.2017 נדרש התובע על ידי הנתבעת 1 בכתב להשיב לה כספים אשר לטענתה נטל מקופתה שלא כדין (נספח 1 לתצהיר הנתבע 3). ביום 24.7.2017 הגיש התובע את תביעתו בתיק זה.
כז. מהראיות בתיק עולה כי התנהלות הנתבעים 3 ו-4 אושרה בישיבות הדירקטוריון של הנתבעות 1 ו-2 ובמובן זה הם פעלו כאורגנים שלהן. התובע הצביע על העדר אישור דירקטוריון למשלוח מכתבי בא כוח הנתבעות 1 ו-2 וכן להשעייתו עד לקיום השימוע. הנתבע 3 הסביר בעדותו כי לאלה לא נדרש אישור דירקטוריון. כך או כך, אנו סבורים כי בנסיבות המחלוקת בין הצדדים – אין באלה, גם אם יש בהם ממש, כדי לשנות מתוצאות הכרעתנו. בנסיבות אלה, התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4 באופן אישי – נדחית.
26. הודעה מוקדמת:
א. התובע טען כי בהתאם להסכם העסקתו הוא זכאי לתשלום בגין 2 חודשי הודעה מוקדמת (ס' 169.1 לכתב התביעה).
ב. בהתאם למזכרי ההבנות הראשון והשני (ס' 5.2), התובע זכאי להודעה מוקדמת של 60 יום. בנסיבות בהן לא ניתנה לתובע הודעה מוקדמת כאמור, הוא זכאי לחלף הודעה מוקדמת כמפורט בס' 5.3 למזכרי ההבנות האמורים.
ג. ביום 5.7.2017, לאחר ביצוע שימוע ולאחר שנתקבלה החלטה בישיבות דירקטוריון של הנתבעות 1 ו-2 ביום 4.7.2017 לפטר את התובע מכהונתו כנושא משרה בהן וזאת עקב חילופי השליטה בהן וניהול כושל (ראו פרוטוקול הישיבות, נספחים 36 ו-37 לתצהיר הנתבע 3) – נשלח לתובע מכתב פיטורים (נספח 39 לתצהיר הנתבע 3) ובו צוינה סיבת הפיטורים כפי שהוחלט בישיבות הדירקטוריון האמורות.
ד. מעיון בפרוטוקולי הישיבות (נספחים 36 ו-37 לתצהיר הנתבע 3) עולה כי לא הושגה הסכמה לפטר את התובע בעילה של הפרת אמונים. הנתבע 3 הצהיר כי היחידים שהתנגדו לפטר את התובע בעילה זו היו הדירקטורים החיצוניים בנתבעת 1, ה"ה מנשה ארנון וסיגל גרינבוים (ס' 103 לתצהירו).