45. מנגד, נחום בחר למלא פיו מים, לא להשיב בתצהיר עדותו הראשית באופן ברור וחד משמעי לטענותיה הרבות והמפורטות של התובעת בעניין העברות הכספים, ולא להציג גרסה כלשהי בעניין כספים שקיבל מהתובעת בתקופה הרלוונטית. בחקירתו הנגדית ניסה נחום להתחמק מלהשיב עניינית על שאלות רבות שנשאל, וכן העלה לראשונה גרסאות חדשות וכבושות שאינן מבוססות כלל, ובהן הכחשות גורפות של טענות התובעת. לפיכך, התרשמתי שחלקים רבים מעדותו לא היו מהימנים.
46. ב"כ נחום טען בסיכומיו כי בפתח עדותה של התובעת, כאשר בית המשפט הזהיר אותה שעליה לומר את האמת, היא ביקשה להבין מה העונש שתקבל אם תשקר. לטענתו של ב"כ נחום, עד שלא מתכוון לשקר איננו שואל זאת. ואולם, בסמוך לפני כן העידה התובעת שמישהו שיקר לה, ואף שמתמלל ההקלטה לא הצליח להבין מה בדיוק אמרה, נראה שדבריה התייחסו לשקרים של נחום או של מי מטעמו, ובעקבות זאת שאלה מהו העונש שצפוי למי שמשקר. ראו לעניין זה פרוטוקול מיום 14.10.2021 בעמ' 57-56:
"Can I ask a question about that? Because I believe that (unintelligible) to me has lied, If you… No, if you will be punished, what happens if you lie?"
על כל פנים, בנסיבות שבהן עדה שאינה תושבת ישראל, אינה עורכת דין ואינה מכירה את הדין בישראל שואלת מהו העונש הקיים בישראל למי שמעיד עדות שקר, אין להסיק מכך בלבד שבכוונתה לשקר בעדותה.
47. טענה נוספת בסיכומיו של נחום היא כי יש להפעיל את חזקת השקר גם משום שהתובעת לא הביאה עדים כלשהם מטעמה: "פשוט אפס עדים". בהקשר זה הפנה ב"כ נחום לסעיף 54 לפקודת הראיות שלפיו יש לתמוך עדות יחידה של תובע בסיוע, וציין כי התובעת לא הביאה לעדות את ברק אשר לטענתה מסרה לו כספים במזומן עבור נחום, או את פקידי הבנק שלכאורה פרעו את הכספים מחשבונותיה. עוד נעטן כי התובעת אומנם הזמינה לעדות את מנחמי, אך הוא לא העיד על שום דבר שקשור לתיק זה. בהמשך פסק הדין אתייחס בהרחבה לטענות הנ"ל, אך בשלב זה אציין בקצרה כדלקמן: (1) בניגוד לנטען בסיכומיו של נחום, לכל הפחות חלק מעדותו של מנחמי הייתה רלוונטית לתיק, ולו כדי לתמוך בטענות התובעת בעניין התנהלות לא תקינה של נחום באצט, לרבות דילול חלקה של התובעת במניות החברה במרמה; (2) מנחמי לא היה העד היחיד מטעם התובעת, אלא הובא מטעמה לעדות גם מומחה לענייני בנקאות, מר דניאל פולישוק, שהגיש חוות דעת אשר צורפה לראיות התובעת; (3) בנסיבות העניין סבורני כי אין לזקוף לחובת התובעת שלא ביקשה להזמין עדים נוספים. לגבי ברק, לא נסתרה עדותה של התובעת כי הוא היה שליח מטעם נחום, ואין בידיה פרטי זיהוי שלו או פרטי התקשרות עימו שבעזרתם הייתה יכולה לנסות לאתרו. לגבי פקידי הבנק, היות שנחום לא התייחס באופן מפורט בכתב ההגנה מטעמו ובתצהירו לטענותיה הרבות, המפורטות והמבוססות של התובעת בעניין העברת מיליוני דולרים בהעברות בנקאיות, בשיקים ובמזומן באמצעות שליח, לא נדרשה התובעת להביא עדויות נוספות כדי לבסס את גרסתה.