36. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הטענה שלפיה כל המסמכים שהציגה התובעת אינם קבילים, וקובע כי יש לייחס משקל גם למסמכים הבנקאיים שהוגשו מטעמה אשר מחזקים את עדותה, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.
קיזוז
37. בסעיפים 41-36 לסיכומי נחום נטען, כטענה מקדמית, שהתובעת אינה זכאית לדבר מנחום עקב זכותו לקיזוז סכומים המגיעים לו מהתובעת. בהקשר זה הופנה בית המשפט לפירוט בכתב ההגנה לגבי הסכומים שלטענת נחום יש לקזזם מכל סכום שייפסק לתובעת: (1) 120,000 ₪ בגין גביית דמי שכירות באופן בלעדי ללא העברת לנחום; (2) 40,000 ₪ בגין אי השתתפות התובעת בעלויות השוטפות של הדירות בבאר שבע; (3) 250,000 ₪ בגין אי השתתפות התובעת במימון ההליכים המשפטיים להצלת ההשקעות בפרויקט בטבריה ובתשלום לרו"ח לעריכת מאזנים; (4) 1,000,000 ₪ בגין הנזק ממימוש ביתו של נחום באבן יהודה בשל פניית התובעת לבנק להעמדת ההלוואה של אצט לפירעון מיידי.
38. לגבי דמי השכירות בגין חמש הדירות בבאר שבע (אשר אין חולק כי הוסכם שיירכשו במשותף), נחום אינו מכחיש שממועד רכישתן בשנת 2006 ועד ינואר 2014, היה עליו לטפל בגביית מלוא דמי השכירות בגינן ולהעביר לתובעת את חלקה. אלא שלטענת התובעת, נחום לא עשה זאת, והוא לא הציג ראיות כלשהן כדי לבסס מהם הסכומים שהעביר לתובעת, אם בכלל, בגין דמי שכירות בכל התקופה הנ"ל. משלא הוכיח נחום ולו לכאורה כי שילם לתובעת חלק כלשהו מדמי השכירות במשך קרוב ל-8 שנים, אין לקבל את טענתו כי התובעת חייבת לו את חלקו בדמי השכירות בגין התקופה שלאחר שנת 2014 (בעקבות הסכמת הצדדים שממועד זה ואילך תטפל התובעת בגביית דמי השכירות).
39. אשר להוצאות בגין העלויות השוטפות של הדירות בבאר שבע, אין בסיכומיו של נחום פירוט כלשהו של הסכומים ששילם לטענתו, ואף אין הפניה לאסמכתאות כלשהן לביסוס הוצאות ותשלומים בגין הדירות.
40. בנוגע להשקעה בפרויקט בטבריה, נחום אף לא הציג בסיכומיו כל פירוט או ביסוס לגבי ההליכים המשפטיים שמימן לטענתו ולגבי התשלום לרואה חשבון. כמו כן נמנע נחום מהצגת פירוט כלשהו בנוגע להתחשבנות בינו לבין התובעת בכל הקשור לכספים שהושקעו באצט, ולכן ממילא לא ביסס ולו לכאורה שהתובעת חייבת לו כספים בגין ההשקעות בפרויקט.
41. גם הטענה שלפיה נגרם לנחום נזק של 1,000,000 ₪ כתוצאה מ"מימוש" ביתו באבן יהודה אינה מפורטת או מבוססת כלל. נחום לא הסביר כיצד ומדוע נגרם לו, לטענתו, נזק בסכום הנ"ל. יתר על כן, כפי שאפרט בהמשך פסק הדין, מהראיות בתיק עולה כי עוד בסוף שנת 2007 כתב נחום לתובעת שבכוונתו למכור את הבית באבן יהודה כדי לממן את חלקו בהשקעה באצט, וכן עולה כי נחום ואשתו חתמו על הסכם למכירת הבית בתחילת אוגוסט 2008, זמן רב לפני שהועמדה ההלוואה של הבנק לאצט לפירעון מיידי. על כן, אין כל ממש בטענתו של נחום כי נאלץ "לממש" את הבית כדי לפרוע את החוב של אצט לבנק.
42. לפיכך, אני קובע כי נחום לא ביסס ולו לכאורה את טענות הקיזוז שהועלו בכתב ההגנה מטעמו, ודינן של טענות אלה להידחות.
חזקת השקר
43. בסעיפים 22-12 לסיכומיו של נחום נטען, כטענה מקדמית, שיש לדחות על הסף את תביעתה של התובעת נגד נחום מחמת חזקת השקר. בהקשר זה נטען שהתובעת סתרה את עצמה אינספור פעמים ושיקרה ביודעין, בתמיכה ובסיוע של עורכת הדין שלה.
44. ברי שלא מדובר בטענה מקדמית, אלא בטענה שכדי לדון ולהכריע בה יש להידרש למכלול העדויות והראיות בתיק. עם זאת, אציין כבר עתה כי הגם שקיימות סתירות בחלקים מסוימים מעדותה של התובעת, בנסיבות העניין לא התרשמתי שיש להסיק מכך שהתובעת שיקרה ביודעין. כמו כן אציין כי אף על פי שבאת כוחה של התובעת התערבה בחלקים מסוימים של חקירתה, לא התרשמתי כי עשתה זאת במטרה לשבש את החקירה או בניסיון לסייע לתובעת להעיד עדות שקר. התובעת היא אישה מבוגרת, תושבת ארה"ב, אשר נחקרה במשך שעות ארוכות בחקירות נגדיות בנוגע לאירועים שונים אשר התרחשו לאורך תקופה ממושכת, שנים רבות לפני מועד דיון ההוכחות. נוסף על כך, חקירתה של התובעת התנהלה בשפה האנגלית, חלקה באמצעות מתורגמן, וניכר שלעיתים התקשתה התובעת להבין את השאלות שנשאלה, אשר חלקן היו עשויות להיות מטעות או שנדרשו הבהרות לגביהן. בנסיבות אלה, ומסיבות נוספות שאליהן אתייחס בהמשך פסק הדין, לא התרשמתי מחקירותיה הנגדיות של התובעת בדיון ההוכחות כי גרסתה אינה מהימנה.
45. מנגד, נחום בחר למלא פיו מים, לא להשיב בתצהיר עדותו הראשית באופן ברור וחד משמעי לטענותיה הרבות והמפורטות של התובעת בעניין העברות הכספים, ולא להציג גרסה כלשהי בעניין כספים שקיבל מהתובעת בתקופה הרלוונטית. בחקירתו הנגדית ניסה נחום להתחמק מלהשיב עניינית על שאלות רבות שנשאל, וכן העלה לראשונה גרסאות חדשות וכבושות שאינן מבוססות כלל, ובהן הכחשות גורפות של טענות התובעת. לפיכך, התרשמתי שחלקים רבים מעדותו לא היו מהימנים.
46. ב"כ נחום טען בסיכומיו כי בפתח עדותה של התובעת, כאשר בית המשפט הזהיר אותה שעליה לומר את האמת, היא ביקשה להבין מה העונש שתקבל אם תשקר. לטענתו של ב"כ נחום, עד שלא מתכוון לשקר איננו שואל זאת. ואולם, בסמוך לפני כן העידה התובעת שמישהו שיקר לה, ואף שמתמלל ההקלטה לא הצליח להבין מה בדיוק אמרה, נראה שדבריה התייחסו לשקרים של נחום או של מי מטעמו, ובעקבות זאת שאלה מהו העונש שצפוי למי שמשקר. ראו לעניין זה פרוטוקול מיום 14.10.2021 בעמ' 57-56:
"Can I ask a question about that? Because I believe that (unintelligible) to me has lied, If you… No, if you will be punished, what happens if you lie?"
על כל פנים, בנסיבות שבהן עדה שאינה תושבת ישראל, אינה עורכת דין ואינה מכירה את הדין בישראל שואלת מהו העונש הקיים בישראל למי שמעיד עדות שקר, אין להסיק מכך בלבד שבכוונתה לשקר בעדותה.
47. טענה נוספת בסיכומיו של נחום היא כי יש להפעיל את חזקת השקר גם משום שהתובעת לא הביאה עדים כלשהם מטעמה: "פשוט אפס עדים". בהקשר זה הפנה ב"כ נחום לסעיף 54 לפקודת הראיות שלפיו יש לתמוך עדות יחידה של תובע בסיוע, וציין כי התובעת לא הביאה לעדות את ברק אשר לטענתה מסרה לו כספים במזומן עבור נחום, או את פקידי הבנק שלכאורה פרעו את הכספים מחשבונותיה. עוד נעטן כי התובעת אומנם הזמינה לעדות את מנחמי, אך הוא לא העיד על שום דבר שקשור לתיק זה. בהמשך פסק הדין אתייחס בהרחבה לטענות הנ"ל, אך בשלב זה אציין בקצרה כדלקמן: (1) בניגוד לנטען בסיכומיו של נחום, לכל הפחות חלק מעדותו של מנחמי הייתה רלוונטית לתיק, ולו כדי לתמוך בטענות התובעת בעניין התנהלות לא תקינה של נחום באצט, לרבות דילול חלקה של התובעת במניות החברה במרמה; (2) מנחמי לא היה העד היחיד מטעם התובעת, אלא הובא מטעמה לעדות גם מומחה לענייני בנקאות, מר דניאל פולישוק, שהגיש חוות דעת אשר צורפה לראיות התובעת; (3) בנסיבות העניין סבורני כי אין לזקוף לחובת התובעת שלא ביקשה להזמין עדים נוספים. לגבי ברק, לא נסתרה עדותה של התובעת כי הוא היה שליח מטעם נחום, ואין בידיה פרטי זיהוי שלו או פרטי התקשרות עימו שבעזרתם הייתה יכולה לנסות לאתרו. לגבי פקידי הבנק, היות שנחום לא התייחס באופן מפורט בכתב ההגנה מטעמו ובתצהירו לטענותיה הרבות, המפורטות והמבוססות של התובעת בעניין העברת מיליוני דולרים בהעברות בנקאיות, בשיקים ובמזומן באמצעות שליח, לא נדרשה התובעת להביא עדויות נוספות כדי לבסס את גרסתה.
48. אוסיף כי אל מול העדויות מטעם התובעת ומאות המסמכים שהגישה לתמיכה בטענותיה, לרבות העתקים של שיקים, דפי חשבון ומסמכים בנקאיים נוספים, נחום לא הזמין עדים כלשהם והציג ראיות דלות מאוד, שאין בהן כדי לבסס ולו במקצת את טענותיו, בין היתר בעניין השקעה של מעל 33 מיליון ש"ח באצט מכספיו האישיים.
49. לפיכך, לאחר עיון בכל העדויות והראיות שלפניי, אני קובע כי בנסיבות העניין אין מקום לדחות את תביעת התובעת נגד נחום עקב חזקת השקר.
התביעה הכספית נגד נחום
ההעברות הבנקאיות מחשבונה של התובעת בישראל
50. בסעיף 88 לכתב התביעה נטען כי התובעת פעלה לפי הוראותיו של נחום בעל פה, והעבירה מחשבונה הפרטי בבנק לאומי ביום 19.9.2006 סך של 338,150 $ לחברת HSZF LLC וביום 30.3.2008 סך של 300,000 $ לחברת Abbott Solutions. בסעיף 89 תואר כיצד נחום הטעה את התובעת לחשוב שמדובר בהעברת כספים לחברות שמהם ניטלה המשכנתה של צאלח ועבור פדיון המשכנתה שלו. לתמיכה בטענות אלה צורף לכתב התביעה מסמך הנחזה להיות מכתב של נחום לתובעת ובו דרישה לתשלום המשכנתה של צאלח (נספח 27) והעתק של דפי חשבון שבהם מופיעות שתי ההעברות הבנקאיות הנ"ל (נספח 28). בסעיף 90 נטען כי מבדיקות שבוצעו בדיעבד עלה שנחום טובי הוא הבעלים והנשיא של חברת HSZF LLC ושל חברת Abbott Solutions שהן חברות הקשורות זו לזו. כמו כן נטען בכתב התביעה כי סוטו הייתה שותפתו של נחום בחברות אלה, ולאחר ששניהם נמצאו אשמים בהונאה, הם עזבו את ארה"ב כדי להתחמק ממעצר. לתמיכה בטענה זו צורפו מסמכים שונים (נספח 29). בסעיף 91 יש התייחסות למסמך שצורף בנספח 30 לכתב התביעה: מסמך הנחזה להיות הודעת דוא"ל של סוטו לנחום, שבו ביקשה ממנו לפעול לרישום בניין בניו יורק על שם החברה שלהם ולהעביר את כספי השכירות לחשבון שלהם בליכטנשטיין. החתימה בתחתית ההודעה נחזית להיות של פלורה הרננדז סוטו מחברת HSZF – Abbott International Solutions. כמו כן עולה לכאורה מהמסמך שהודעתה של סוטו נשלחה גם לתובעת בדוא"ל, והיא התבקשה להעביר אותה לנחום ששהה באותה עת בביתה. לפיכך נטען בסעיפים 94-92 לכתב התביעה שנחום גזל מהתובעת סכום כולל של 638,100 $ אשר שווים נכון למועד הגשת התביעה עומד על 3,521,702 $.
51. בכתב ההגנה של נחום אין כל התייחסות ישירה ומפורטת לטענות בסעיפים 94-88 לכתב התביעה. בסעיף 58.21 הכחיש נחום בכלליות את כל הטענות בסעיפים 96-68 לכתב התביעה, וטען כי העובדות שפורטו קודם לכן בכתב ההגנה סותרות את כל טענותיה של התובעת. ואולם, הסעיפים הקודמים בכתב ההגנה אינם נוגעים כלל לטענות התובעת בעניין ההעברות הבנקאיות מחשבונה לחברות שבשליטת נחום, או לקשר בין נחום לסוטו. בהמשך סעיף 58.21 הנ"ל הועלו בקצרה טענות כלליות בעניין אופן ההתנהלות באצט והליך הפירוק שלה, וכן נטען שסך של 500,000 ₪ הועבר לחשבונה הפרטי של התובעת (טענה זו אינה רלוונטית לטענות התובעת בעניין ההעברות הבנקאיות לחברות הזרות, אך אציין כי מעדותו של נחום בחקירה הנגדית עלה שמדובר ב-500,000 $ שהועברו מהחשבון המשותף של התובעת ונחום לחשבון הפרטי של התובעת, וזאת לאחר שהתובעת העבירה לחשבון המשותף 1,163,000 $ - ראו פרוטוקול בסוף עמ' 207 עד תחילת עמ' 209). לא צוין בסעיף 58.21 או בכל מקום אחר בכתב ההגנה אם החברות שאליהן בוצעו ההעברות מחשבונה של התובעת קשורות לנחום בדרך כלשהי, אם נחום כתב לתובעת את המכתב שצורף בנספח 27 לכתב התביעה, אם נחום קיבל מסוטו את המכתב שצורף בנספח 30 לכתב התביעה, ואם סוטו אכן הייתה שותפו העסקית והשניים נמצאו אשמים או חשודים בהונאה ועזבו את ארה"ב כדי להתחמק ממעצר.
52. בתצהיר עדותה הראשית חזרה התובעת ביתר פירוט והרחבה על טענותיה בסעיפים 90-88 לכתב התביעה בעניין שתי ההעברות הבנקאיות ל-HSZF LLC ול-Abbott Solution, בעניין שליטתו של נחום בחברות אלה ובעניין השותפות בין נחום לסוטו (ראו סעיפים 99-91 לתצהיר). התובעת הפנתה לכל הנספחים שצורפו בעניין זה לכתב התביעה, וכן צירפה לתצהירה צילום שבו לדבריה היא מופיעה לצידם של נחום וסוטו. כמו כן צירפה התובעת העתקים של מסמכים הנחזים להיות מכתבים נוספים של סוטו לנחום, ונטען כי סוטו שהייתה שותפתו העסקית של נחום, ישבה בכלא לאחר שהשתלטה על בניין שאינו שלה וגבתה דמי שכירות מדייריו.
53. נחום לא התייחס בתצהירו לאף אחת מטענותיה של התובעת הנ"ל ולא ציין אם יש לו קשר לחברות שאליהן הועברו הכספים, אם הוא מכיר את סוטו, אם קיבל ממנה את המכתבים שצורפו לתצהיר התובעת ואם הוא מופיע יחד עם התובעת וסוטו בתמונה שצורפה לתצהיר התובעת. אין אלא לזקוף את שתיקתו זו של נחום לחובתו, ולקבוע שהיא מחזקת את גרסת התובעת כי נחום היה קשור לחברות שלחשבונות הבנק שלהן הועברו הכספים, וביקש מהתובעת להעביר את הכספים לחשבונות אלה. משלא הכחיש נחום במפורש בכתב ההגנה ובתצהיר את טענות התובעת בנוגע לקשר שלו לסוטו ולחברות הנ"ל, לא נדרשה התובעת להציג ראיות ועדויות נוספות בעניין זה. כמו כן אין לקבל את הטענה שהועלתה בסיכומי נחום כי היה על התובעת לבסס שמתקיימות בענייננו נסיבות לביצוע "הרמת מסך". נחום לא טען שהייתה התקשרות כלשהי בין התובעת לחברות שאליהן הועברו הכספים, ולכן ממילא לא היה יכול לטעון שפעל כאורגן של החברות בלבד.
54. בחקירתה הנגדית של התובעת בדיון ההוכחות לא נסתרה גרסתה כי ביצעה שתי העברות מחשבונה הפרטי על סך של 338,150 $ ועל סך 300,000 $, וזאת לפי הוראותיו של נחום עבור פירעון המשכנתה של צאלח. כשנשאלה אם היא יכולה להראות שהכספים יצאו מחשבונה השיבה בחיוב והפנתה לדפי החשבון שצורפו לתצהירה (פרוטוקול מיום 14.10.2021 בעמ' 62 ש' 16 עד עמ' 63 ש' 32). שתי ההעברות הנ"ל פורטו גם בתביעתה הקודמת של התובעת נגד נחום שהוגשה בשנת 2012 ונמחקה בהסכמה.
55. נחום הכחיש בחקירתו הנגדית לראשונה שיש לו קשר לחברת HSZF LLC, אך אישר שהוא מכיר את חברת HSZ אלפא שהיא לדבריו של הסוכן שלו בלוס אנג'לס שביקש ממנו להצטרף אליו (פרוטוקול מיום 28.10.2021: עמ' 183 ש' 29 עד עמ' 185 ש' 6). בהמשך העיד נחום שהוא אינו מכיר את סוטו, וכשנשאל לגבי מסמך הנחזה להיות מכתב של סוטו שצורף בנספח י"ז לתצהיר התובעת, השיב: "אני פשוט רוצה להגיד שאין לי מושג. לא על הדירות בניו יורק, לא על מי זה סוטו, וזה אני חושב שזה, את יכולה לצרף את זה לכל המכתבים והשיקים שהיא נתנה לליכטנשטיין וכל העסק הזה" (עמ' 185 ש' 36-24). ב"כ התובעת הציגה לנחום תמונה שצורפה בנספח 12 לתצהירה השני של התובעת, ונחום אישר שהוא מופיע בה, אך טען שאין לו מושג מיהי האישה שצולמה יחד עמו. לאחר מכן הוצגה לנחום התמונה שצורפה בנספח י"ז לתצהירה הראשון של התובעת, ונחום העיד שאין לו מושג מיהם האנשים שהוא מצולם איתם, הכחיש שהתובעת ואשתו סוניה מופיעות בתמונה לצדו (אף שמהתמונה עולה בבירור שהן מופיעות בה) וכן הכחיש שסוטו מופיעה בתמונה. תוך כדי החקירה הוצגה התמונה גם לסוניה, אשתו של נחום שהייתה נוכחת באולם, וכשנשאלה אם בעלה מופיע בתמונה השיבה שהיא לא בטוחה (עמ' 186 ש' 12 עד עמ' 189 ש' 9).