3.13. נחום גזל מהתובעת גם כספים שזכתה בהם בהליך משפטי. התובעת הגישה תביעה לבית משפט השלום בירושלים, ונעתרה להצעתו של נחום כי הוא יופיע בהליך כמיופה כוחה ועו"ד נחמיה יעקב ייצג אותה. באוקטובר 2007 ניתן פסק דין בהליך שבו נפסק לתובעת סך של 20,195 $ בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, אך התובעת כלל לא ידעה שזכתה במשפט, והדברים התבררו לה רק שנים מאוחר יותר. כשפנתה לעו"ד יעקב בעניין זה בשנת 2016, הוא אמר לה שהעביר את כספי הזכייה לנחום.
3.14. הנתבעים ביצעו כלפי התובעת, בין היתר, עוולות של תרמית, גזל, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. נחום הפר את ההסכמים שלו עם התובעת, והנתבעים האחרים הפרו את הסכמי רכישת הדירות בבאר שבע בכך שלא השתתפו במימון הדירות כלל, אף שהתחייבו לממן מחצית ממחירן.
3.15. לאור כל האמור לעיל התבקשו סעדים כדלקמן: (1) לקבוע כי על נחום להשיב לתובעת את הסכומים המפורטים בסעיפים 140 ד-ח לכתב התביעה ולהעביר לה דמי שכירות בגין הדירות בבאר שבע כמפורט בסעיפים 140 ב-ג לכתב התביעה, אך לצרכי אגרה הועמדו תביעות אלה יחד על סך של 7,000,000 ₪ בלבד; אציין כי בתחילה נתבע הסעד הכספי של תשלום דמי השכירות גם מנתבעים 7-2, אך הוא נמחק לבקשת התובעת, כמפורט בהחלטה מיום 6.4.2020; (2) לתת צו הצהרתי שלפיו כל שש הדירות בבאר שבע שייכות במלואן לתובעת, להורות ללשכת רישום המקרקעין להעביר לתובעת את חלקם של הנתבעים בדירות, ולהסמיך את ב"כ התובעת לבצע את כל הפעולות הדרושות לצורך הרישום.
4. להלן עיקרי הטענות בכתב ההגנה של נחום:
4.1. כתב התביעה שהגישה התובעת בהליך זה רצוף בשקרים, ועומד בסתירה מוחלטת לכתב תביעה שהגישה התובעת בהליך קודם, שבו טענה כי השקעותיה בפעילות המשותפת עם נחום עמדו על סך של כ-10,000,000 ₪.
4.2. דינן של טענות התובעת להידחות על הסף מחמת התיישנות. התובעת טוענת שהעבירה לנחום כספים בשנים 2005 עד 2008, ולכן היה עליה להגיש תביעות בגין כספים אלה לכל המאוחר בשנים 2015-2012, לפי המועד הנטען של כל העברה. התובעת לא קיבלה מבית המשפט היתר לפיצול סעדים כשהגישה את תביעתה הראשונה על סך 7,000,000 ₪, ולכן היא אינה רשאית להעלות את טענותיה בתביעה זו שהתיישנה.
4.3. התביעה מוגשת לאחר שכבר נגרם נזק ראייתי לנחום, לרבות ניתוק כל קשר שלו עם הקבלנים שעבדו בפרויקט ואובדן יכולת לשחזר מסמכים בנקאיים מהשנים 2008-2005. לכן, גם אם לא תתקבל טענת התיישנות, דינה של התביעה להידחות על הסף מחמת שיהוי רבתי בהגשתה, תוך פגיעה חמורה בזכויותיו הדיוניות של נחום.