163. פרידמן ובר-אור הבהירו בספרם כי "אין קושי בעקיבה אחר מקרקעין כאשר העקיבה מקורה ברכוש או בכספים שהגיעו לשלוח עקב השליחות" והפנו בעניין זה לסעיף 10 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965. בהמשך ציינו כי במצב שבו ב' גזל כספים מ-א' ורכש בהם מקרקעין, אזי ב' התעשר שלא כדין ועליו להעביר את המקרקעין ל-א', וגם אם מדובר בחיוב אישי בלבד, "אין בכך כדי למנוע תביעה כלפי צד שלישי, אליו הועברו המקרקעין... משום שאותו צד שלישי, אם לא פעל בתום לב ובתמורה, התעשר בעצמו על חשבון התובע" (כרך ב, עמ' 1248-1247, בפסקה 28.6). כן ראו התייחסותם של המחברים לכך שכספים שהוענקו בפעולה שהייתה נגועה בפגם ברצון (כגון מרמה או הטעיה) מקימה לנותן "זכות עקיבה שכוחה יפה כלפי צדדים שלישיים, שלא פעלו בתום לב ובתמורה, ואשר לידיהם הגיע הרכוש" (כרך ב, עמ' 1287). בענייננו, נתבעים 7-2 לא הרימו את הנטל הנדרש כדי לבסס שגיא, דוד ויונתן נתנו בתום לב תמורה עבור הדירות. יתר על כן, מהראיות עולה שנחום הוא זה שרכש את הדירות ונהג בהן מנהג בעלים, והרישום על שם ילדיו נעשה למראית עין בלבד.
164. לא נעלם מעיני שלפי הפסיקה, תנאי יסודי לעקיבה הוא האפשרות לזהות את הרכוש שנלקח ולעקוב אחריו בגלגוליו השונים (ראו והשוו למשל ע"א [מחוזי ת"א] 1573/06 עגם מפעלי מתכת בע"מ נ' הנאמן בהסדר נושים של תעשיות מתכת נצר סירני (1997) בע"מ בהסדר נושים, פסקאות 10, 18 (אר"ש, 01.06.2008), ובו הפניה לפסק דין שניתן עוד בשנת 1958 בע"א 218/57 מקבל הנכסים הרשמי והמפרק של פלס בע"מ נ' רודולף מאיר, פ"ד י"ב 1696). בענייננו, אין ראיות פוזיטיביות לכך ששיקים שמסרה התובעת לנחום הופקדו בחשבון המשותף ושימשו לתשלום התמורה בגין הדירות. עם זאת, קיימות ראיות לכאורה לכך שהתובעת מסרה לנחום את השיקים המפורטים בתצהירה לצורך רכישת הדירות, ושיקים אלה נפרעו. עוד עולה מהראיות שנחום שימש נאמן לניהול כספי התובעת ולביצוע הרכישות, והוא לא הציג גרסה מפורטת ומבוססת כלשהי לגבי הכספים ששימשו לתשלום התמורה בגין הדירות, ואף לא חשף את כל המסמכים הנוגעים לדירות אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו. בנסיבות אלה, קמה חזקה שנחום עשה שימוש בכספים שקיבל מהתובעת, לרבות בכספי השיקים, כדי לשלם עבור הדירות, ולא עלה בידי נחום לסתור חזקה זו ולבסס שחלק מהתמורה עבור הדירות שולמה ממקורותיו האישיים ולא מכספי התובעת.
165. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי עומדת לתובעת עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט, שמכוחה היא זכאית לקבל לידיה את הזכויות בדירות בבאר שבע אשר רשומות כיום על שמם של הנתבעים, דהיינו את המחצית הנוספת של הזכויות בחמש הדירות הרשומות כיום בבעלות משותפת ואת מלוא הזכויות בדירה ברחוב החיד"א שרשומה כיום על שם נתבעים 5-2.