69. בסעיף 58.22 לכתב ההגנה הוכחשו בכלליות סעיפים 108-97 לכתב התביעה (הנוגעים בין היתר להעברות במזומן), ונטען כי הכספים מעולם לא התקבלו בידי נחום ו"כפי הנראה התובעת זייפה מסמכים ו/או פתחה חשבונות פיקטיביים ו/או הבריחה כספים כדי לחמוק משלטונות המס בארה"ב ו/או ביצעה פשעים כלכליים חמורים והונאה רחבת היקף והדבר יתברר בהליך זה". טענה זו הועלתה בכתב ההגנה ללא כל פירוט. בהמשך, בתצהיר עדותו הראשית של נחום נטען כי התובעת היא רמאית ונוכלת, תוך התייחסות לשני אירועים שאינם רלוונטיים לתביעה שלפניי. אתייחס לכך בפרק נפרד בהמשך פסק הדין. לא נטען בכתב ההגנה כי נחום אינו מכיר את ברק ואינו מכיר אף אדם שנהג להציג את עצמו בשם דויד ברק, ואף לא נטען כי נחום מעולם לא קיבל כספים מאותו אדם. כמו כן, פרט לטענה הכללית של נחום המצוטטת לעיל, אין בכתב ההגנה כל התייחסות פרטנית לנספחים 35 ו-36 לכתב התביעה, ולא הוכחש שמפורש שמדובר במכתבים ששלח נחום לתובעת.
70. התובעת חזרה בתצהיר עדותה הראשית, בסעיפים 119-110, על טענותיה בכתב התביעה בעניין הכספים שהעבירה במזומן לברק, והפנתה שוב למכתבים שצורפו בנספחים 37-34 לכתב התביעה. בנספח 34 צורפו עשרות רבות של מסמכים הנחזים להיות העתקים של אישורים מודפסים על קבלת כספים במזומן שבהם מולאו בכתב יד התאריכים והסכומים, וכן מופיעות בהן חתימות הנחזות להיות של אדם בשם דויד ברק. לצד חלק מהקבלות צורפו העתקים של אישורי משיכות כספים במזומן מחשבון הבנק של התובעת, שבהם מופיעים אותם סכומים ואותם תאריכים שצוינו בקבלות.
71. בנספח 37 צורף מסמך הנחזה להיות מכתב מודפס של דויד ברק לתובעת שנשלח ביום 4.10.2006 ממספר הפקס של נחום, ובו נכתב באנגלית שברק מסר לנחום את "החבילה" שלקח מהתובעת אחרי יום כיפור וכן מסר לו את שלוש החבילות שקיבל מהתובעת באוגוסט ואחת נוספת שלקח ממנה אחרי ראש השנה. בנספח 36 צורף מסמך הנחזה להיות מכתב בן שורות ספורות שנשלח ביום 13.10.2008 ממספר הפקס של נחום, ובו כתב לתובעת בין היתר כדלקמן:
"I needed money for my son. I borrowed from David Barak money but will put it back in less than 2 months with interest."
בנספח 35 צורף מסמך הנחזה להיות מכתב מודפס של נחום לתובעת, בחתימתו של נחום, שנשלח ממספר הפקס שלו ביום 30.12.2009, שבו נכתב בין היתר לאמור (ההדגשה שלי - מ"ת):
"...That is why I am so careful and immediately put every penny you ever sent into ATZ account from 2006 through today including the $10,000 I replaced from Jonathan with interest as well as every penny you send with David Barak without any delay. This is not easy for me because David comes to Israel rather frequently… And I immediately run to the bank as soon as I get it".
72. בתצהיר עדותו הראשית של נחום אין כל התייחסות לטענות המפורטות בתצהירה של התובעת בעניין העברת כספים לברק. נחום לא הכחיש בתצהירו שקיבל כספים מאדם בשם דויד ברק או מאדם שהציג את עצמו בשם זה, וכלל לא התייחס לנספחים 37-35 לתצהיר התובעת. בין היתר לא הכחיש בתצהירו שהנספחים הנ"ל נשלחו ממספר הפקס שלו ולא טען פרטנית לגבי אותם מסמכים שהם מפוברקים או מזויפים.
73. בחקירתה הנגדית של התובעת, כשנשאלה כיצד העבירה לברק את הכספים השיבה כי ברק נהג להגיע אליה הביתה ולפעמים פגש אותה בבנק והיא הוציאה כסף ונתנה לו (פרוטוקול מיום 14.10.2021 בעמ' 68 ש' 29 עד עמ' 69 ש' 30). מעדותה של התובעת עלה שבחלק מהמקרים משכה שיק מחשבונה, קיבלה תמורתו כסף מזומן ונתנה אותו לברק. עם זאת, יובהר כי לא מדובר באותם שיקים המוזכרים בסעיף 103 לתצהירה של התובעת, אשר לדבריה ולפי דפי החשבון שהציגה לא נמשכו במזומן, אלא הופקדו בחשבונות אחרים שאינם רשומים על שמה (למעט שני שיקים שלא ידוע היכן הופקדו). על כן, ובניגוד לטענה בסיכומיו של נחום, לא קיימת חפיפה בין הסכומים שנתבעו בגין השיקים המפורטים בסעיף 103 לתצהיר, לבין הסכומים שנתבעו בגין ההעברות לברק במזומן כמפורט בסעיף 110 לתצהיר, כך שלא מדובר בתביעה בכפל . התובעת העידה שהיא כתבה את הקבלות, וברק חתם עליהן לפניה (עמ' 85 החל מש' 9). כשנשאלה התובעת מדוע מסרה את הכספים לאדם שלא הכירה, השיבה כי נחום הוא זה שהורה לה למסור את הכסף (עמ' 83 ש' 15-12). התובעת אף התייחסה למקרה שבו ברק התקשר אליה מביתו של נחום, אמר שנחום אסף אותו משדה התעופה, ולבקשתה העביר את השיחה לנחום שאישר כי הוא וברק הולכים לארוחת ערב יחד (סוף עמ' 83 ותחילת עמ' 84). כמו כן העידה התובעת שנחום אמר לה שקיבל את הכסף מברק:"Nachum told me on the phone that he got the money from Mr. Barak". התובעת העידה שקיבלה פקסים ששלח לה ברק ממכשיר הפקס של נחום על כך שהעביר את הכסף. עוד עולה מעדותה של התובעת כי היא נהגה לשאול את נחום אם ספר את הכסף והוא השיב בחיוב, ובכל פעם אישר שווידא שהסכום נכון (עמ' 70 ש' 22-10).
74. מנגד, נחום שכלל לא התייחס במפורש בכתב ההגנה או בתצהיר לטענות התובעת בעניין ברק, העיד לראשונה בחקירתו הנגדית כי ברק "לא היה ולא נברא", ולאחר מכן הוסיף: "מבחינתי" (פרוטוקול מיום 28.10.2021 בעמ' 156 ש' 36-33). כשנשאל נחום על הפקסים שצורפו לכתב התביעה ולתצהיר התובעת העיד לראשונה כי הם "מפוברקים ומזויפים" (עמ' 156 ש' 34 עד עמ' 159 ש' 36), הגם שאישר קודם לכן שמספר הפקס שלו הוא אותו מספר שמופיע באישורי שליחת הפקס המודפסים על מסמכים אלה (עמ' 136 ש' 10-8). כשנשאל נחום אם לשיטתו התובעת ידעה בשנת 2006 שתהיה תביעה ב-2018 ופברקה פקסים שלו, השיב: "נכון" (עמ' 160 ש' 8-6). טענה זו תמוהה ביותר, ולא ניתן לה הסבר מניח את הדעת. מכל מקום, לא התרשמתי שמסמכים אלה נראים מזויפים או מפוברקים באופן בולט לעין, ואם היו לנחום טענות בעניין זה, היה עליו להעלותן במפורש ובפירוט בתצהיר עדותו הראשית. נחום לא עשה זאת, אלא טען בחקירתו הנגדית לראשונה באופן כוללני וסתמי כי מסמכים רבים שצירפה התובעת מפוברקים, מבלי להציג חוות דעת מומחה או ראיות אחרות התומכות בכך. בנסיבות אלה אין לייחס משקל של ממש לטענותיו החדשות והכבושות של נחום.
75. בסיכומים מטעם נחום נטען כי יש לזקוף לחובתה של התובעת שלא ביקשה להזמין את ברק להעיד. אין לקבל טענה זו. ראשית, כאמור לעיל, נחום הכחיש בכלליות שקיבל מהתובעת כספים במזומן, אך לא הכחיש במפורש בכתב ההגנה או בתצהיר שהוא מכיר אדם שהציג את עצמו בשם דויד ברק, וקיבל ממנו כספים. כמו כן טען נחום בכלליות בכתב ההגנה שהתובעת זייפה מסמכים מבלי לציין באילו מסמכים מדובר, ומבלי להכחיש פרטנית כי הוא זה שכתב את המכתבים שהציגה התובעת. שנית, התובעת טענה שברק היה איש קשר של נחום ושלא היו לה פרטים שלו כגון מספר זהות, כתובת או מספר טלפון, והיא אף איננה יודעת אם השם דויד ברק אכן היה שמו האמיתי, ולכן בחלוף 15-10 שנים לא הייתה לה אפשרות לאתר אותו (ראו עמוד 19 לסיכומי התשובה של התובעת, בסעיף 80).
76. בסיכומי נחום יש התייחסות לסתירות בין גרסאותיה של התובעת בכתב התביעה, בתצהיר ובחקירתה הנגדית לגבי הסכומים שהעבירה במזומן לברק. בסעיף 97 לכתב התביעה נטען כי התובעת העבירה לברק מחשבונותיה בארה"ב כספים במזומן בסכום כולל של 1,706,830 $ במשך כשנתיים (מיוני 2006 עד יולי 2008). בסעיף 100 לכתב התביעה נטען כי למעשה העבירה התובעת לברק במזומן מעל שני מיליון דולר, אך היות שהקבלות החתומות שבידיה מסתכמות ב-1,706,830 $, היא תבעה סכום זה בלבד. התובעת חזרה על טענותיה אלה בסעיפים 110 ו-113 לתצהיר עדותה הראשית. לעומת זאת, בחקירתה הנגדית העידה התובעת שהעבירה לברק כ-5 מיליון דולר במזומן במשך כארבע שנים עד שנת 2010, וזאת נוסף על הסכומים שהועברו לנחום בשיקים (עמ' 67 ש' 18 עד עמ' 72 ש' 7).
77. טענת התובעת כי המשיכה העבירה לדויד ברק כספים במזומן גם לאחר שנת 2009 איננה חדשה, והיא הועלתה עוד בתביעת החוב שהגישה התובעת בשנת 2013 בצירוף אסמכתאות (ראו סעיף 112ד להכרעה בתביעות החוב – נספח 2א לכתב התביעה). לא ברור מדוע בתביעה שלפניי בחרה התובעת לא לתבוע את הכספים שהעבירה לטענתה לברק משנת 2009 ואילך. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בקביעתו של מפרק אצט כי מתחילת שנת 2009 התבצעה הפעילות המשותפת באמצעות חשבונות הבנק של החברה (סעיף 46 לתגובת המפרק לערעור בעלי המניות – נספח א2 לכתב התביעה), כך שממועד זה ואילך ידעה התובעת או הייתה יכולה לדעת שהכספים שהעבירה לברק לא הופקדו בחשבונות החברה. על כל פנים, בניגוד לנטען בסיכומיו של נחום, לא התרשמתי כי ההבדלים בין גרסאותיה של התובעת בעניין הסכומים שהעבירה לברק מלמדים שעדותה שקרית. מדובר באישה מבוגרת מאוד, חלפו שנים רבות מהמועדים שבהם נמסרו הכספים לברק ועד למועד הדיון בתביעה שלפניי והתובעת אף העידה שיש בידיה אסמכתאות רק לגבי חלק מהסכומים שהעבירה לברק. מנגד, כאמור לעיל, נחום בחר לא למסור גרסה מפורטת כלשהי בעניין זה בכתב ההגנה ובתצהיר עדותו הראשית. בין היתר נמנע מלציין אם הוא מכיר את ברק או אדם שנהג להציג את עצמו בשם זה, ואף לא התייחס כלל למסמכים שהציגה התובעת לתמיכה בטענותיה, לרבות מסמכים הנחזים להיות מכתבים של נחום לתובעת בעניין קבלת כספים מברק.
78. לפיכך אני קובע כי גרסת התובעת בעניין העברת כספים במזומן לנחום באמצעות ברק, הגם שנתגלו בה סתירות, הייתה מהימנה יותר מגרסתו הכבושה של נחום שהועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית, שלפיה הוא אינו יודע מיהו ברק. ואולם, אינני נדרש להכריע בתביעה זו של התובעת, שכן תביעתה הכספית נגד נחום הועמדה על סך 7,000,000 ₪ בלבד, ולכן כדי לקבלה במלואה, די בקבלת גרסת התובעת לגבי ההעברות הבנקאיות לחברות הזרות בסך 638,000 $ ולגבי השיקים וההעברות הבנקאיות לנחום בסך כולל 5,978,000 $ (ובסך הכול 6,616,100 $ שהם מעל 23 מיליון ₪).
עדותו של מנחמי
79. מנחמי העיד, בין היתר, שבסביבות שנת 2010 הציע לו נחום לקנות 10% ממניות אצט. לפי עדותו של מנחמי, הוא וכמה שותפים שלו רכשו את המניות תמורת 1,000,000 ₪ שמתוכם 500,000 ₪ הועברו לאצט ו-500,000 ₪ הועברו לנחום בשיק אישי שנרשם לפקודת נחום ואשתו סוניה (פרוטוקול מיום 28.10.2021, עמ' 104 ש' 22-10 ועמ' עמ' 106 ש' 22-20). נחום הודה שהשיק על סך 500,000 ₪ שהועבר אליו בגין מחצית ממחיר המניות, הופקד בחשבון האישי המשותף שלו ושל אשתו, וטען כי ניהל את אצט באמצעות חשבון זה (עמ' 179 ש' 36-23 ועמ' 180 ש' 24-1). מדובר בטענה חדשה של נחום שלא הועלתה בתצהיר עדותו הראשית, לא הוצגו ראיות כלשהן המבססות אותה והיא אף אינה מתיישבת עם הבדיקה של רו"ח מטעם המפרק כי אצט נוהלה באמצעות שני חשבונות אחרים בלבד (ראו הפניה בסעיף 146 לסיכומי התובעת לדוח של רו"ח אבני שצורף לתגובת המפרק בנספח א לתצהיר התובעת – להלן "דוח אבני"). כמו כן עלה מעדותו של מנחמי כי אף על פי שהוא ושותפיו רכשו 10% מהמניות, נרשם בנסח של רשם החברות (מוצג ת/2) כי מנחמי הוא בעל 17% (660/3870) ממניות החברה, חלקו של נחום נותר כשהיה, ואילו התובעת שהייתה במקור בעלת 49.5% ממניות החברה, הפכה להיות בעלת 31% (1200/3870) מהמניות בלבד. בהקשר זה העיד מנחמי כי בשלב כלשהו הוא קיבל נייר שלפיו הוא בעל 17% מהמניות, אך הצהיר לפני המפרק על העסקה האמיתית שנעשתה - רכישת 10% מהמניות בלבד (עמ' 111 ש' 25-14 וכן ראו עדותו קודם לכן בעמ' 105 ש' 22-13). נחום אישר בחקירתו הנגדית שמכר למנחמי 10% מהמניות בלבד, וטען שאין לו מושג איך הפכה התובעת להיות בעלת 31% מהמניות בלבד (עמ' 179 ש' 26-17).
80. אם כן, מעדותו של מנחמי עולה כי נחום הקצה לו מניות בחברה על חשבון חלקה של התובעת, וכי נחום ואשתו שלשלו לכיסם סך של 500,000 ₪ בגין אותן מניות. לא נסתרה עדותה של התובעת כי נחום מעולם לא יידע אותה על העברת המניות למנחמי וכי היא לא קיבלה תמורה כלשהי בגין דילול מניותיה. אומנם בתביעה שלפניי לא נתבע סעד בגין העברת המניות למנחמי ובגין הסכום ששולם לחשבון של נחום ואשתו עבור המניות, אך משעולה מהראיות ולא נסתר כי נחום פעל כלפי התובעת במרמה בעניין זה, יש בכך כדי להעיב על מהימנות גרסתו של נחום בכללותה, ולחזק את גרסת התובעת כי נחום פעל כלפיה במרמה גם בכל הנוגע לכספים שקיבל ממנה לצורך השקעה באצט.
תביעות כספיות נוספות של התובעת
81. פרט לתביעות הכספיות שנדונו לעיל, תבעה התובעת מנחום סכומים נוספים: דמי שכירות בגין הדירות בבאר שבע; החזר הוצאות עבור תחזוקת הדירות; ריבית מוסכמת שלטענת התובעת נחום התחייב בכתב לשלם לה עבור עודף השקעתה באצט; וכספים שבהם זכתה התובעת בהליך משפטי נגד צד שלישי, שהועברו לנחום ללא ידיעתה או הסכמתה של התובעת. כמו כן הצהירה התובעת שנחום קיבל לידיו כספים וניירות ערך מבית ההשקעות Bear Sterns שאותם התחייב להפקיד בחשבונה האישי של התובעת בלבד, אך הוא הפקיד אותם בחשבון המשותף של אצט, והמפרק אף הכיר בהם כהשקעה של נחום בחברה. אינני נדרש לדון ולהכריע בכל טענותיה הנוספות של התובעת הנ"ל, היות שכאמור, לצורך ההכרעה בתביעה הכספית נגד נחום, די בקבלת גרסת התובעת בעניין ההעברות הבנקאיות והשיקים.
הטענה כי התובעת היא רמאית ונוכלת