ש: וזה כתוב בסעיף 4.9?
ת: והייתה עורכת דין, שנדמה לי הייתה פה הבוקר והיא, היא כתבה את החוזה, היא כתבה, אני יודע למה הייתה הכוונה, הייתי שם, זו הייתה הכוונה..."
64. התובעות מנגד סבורות שאין תלות בין ההסכמים והן מתכחשות לפרשנות הניתנת על ידי הנתבעות. לטענתן, רשאית דרך ארץ להורות לדור אלון להביא את הסכם השכירות לידי סיום מכל סיבה שהיא, וללא קשר להמשך ההפעלה של התחנות על ידי דור אלון.
65. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב לעדויות שנשמעו ולראיות אשר נפרשו בפני, איני מוצאת לנכון לקבל את פרשנות התובעות באופן בו קמה להן עילת תביעה לפינוי המושכרים על בסיס סעיפים אלו, ואף איני מוצאת לנכון לקבל במלואה את המשמעות אשר מבקשות הנתבעות להקנות לסעיפים הללו, כפי שארחיב להלן.
66. אני ערה לעמדות הצדדים באשר לפרשנות החוזה, לרבות למשקל הניכר אשר בחרו הצדדים להעניק לסוגיה בסיכומיהם. נתתי דעתי לטענות בדבר מערכת היחסים המורכבת בין עמידה על פרשנות החוזה ככתבו וכלשונו לבין פרשנות התואמת את כוונת הצדדים ואת העניין, לרבות תיקון מס' 2 לחוק החוזים (כללי) וכן לפסקי הדין שהובאו בסיכומי התובעות ובעיקרם לע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (נבו, 20.11.2019) (להלן: "עניין ביבי כבישים").
67. ההלכה אשר נקבעה בעניין ביבי כבישים – בעינה עומדת. אין כל מחלוקת באשר לקביעותיו של כב' השופט שטיין, ובכללן לצורך להעניק משקל משמעותי ומכריע ללשון החוזה. אולם יושם אל לב, כי גם בפסק הדין בעניין ביבי כבישים הוזכר שלא כל החוזים שווים. ואכן כך. חוזה ארוך טווח אינו זהה לחוזה שתקופתו קצרה. חוזה בין שני אנשים פרטיים בדבר דירת מגורים אינו זהה לחוזה בין חברות במסגרת חיי המסחר. חוזה אשר צד אחד המתקשר בו הוא גוף דו מהותי המספק שירות ציבורי, אינו זהה לחוזה בו שני הצדדים הם גופים פרטיים שאין בינם ובין האינטרס הציבורי דבר.
68. ודוק. אילו היה בפנינו מקרה בו מדינת ישראל הייתה מתקשרת בחוזה אשר סעיף אחד מתוכו היה קובע כי המדינה רשאית להפחית את התמורה מפרויקט מסוים בחמישים אחוז מכל סיבה שהיא – האם גם אז הייתה מתקבלת הטענה לפיה יש לפרש את החוזה ככתבו וכלשונו ולהעניק ללשון החוזה את הבכורה מבלי לבדוק את טיב ומהות הסיבה להפחתה כאמור? האם זהו סעד לגיטימי המצדיק שימוש בו גם ללא בחינה של הטעמים המצויים בבסיס הפחתה זו? האם יעלה על הדעת שגוף שמשמש כידה הארוכה של המדינה יתנהל באופן שאינו ראוי ואינו הולם במסגרת קיום הסכמים? לטעמי התשובה לכך שלילית.
69. התובעות הפנו לפסק הדין בע"א 6652/19 אקספו ניהול בע"מ נ' שהם שמיר השקעות ופיננסים (נבו, 12.6.2022) והעלו על נס את חשיבות ההצמדות לתנאיו הברורים של חוזה עסקי כתוב, כדרך למנוע עלויות התדיינות מיותרות ולחסוך בזמן שיפוטי יקר. אין לי אלא לשוב על דבריי באשר לשוני הקיים בין החוזים ולמעמדה של דרך ארץ כמי שחבה בחובות מוגברות מכוח הזיכיון בו היא מחזיקה.
70. בנקודה זו אבקש להפנות לת"א (מחוזי ת"א) 32053-07-17 א.י. איור בע"מ נ' ישראכרט בע"מ (נבו 05.05.2020), שם נדונה סוגיה דומה לענייננו, ונדחתה טענה של חברת אשראי לפיה היא רשאית לבטל הסכמים ולסרב לספק שירותים מכל סיבה שהיא. כבוד השופט גונטובניק העלה כי נדרשים טעמים סבירים לשם הפסקת השירותים על ידי החברה.
"כאמור, החובה המוטלת על גוף המספק שירות ציבורי חיוני להעמיד שירותיו לרשות הציבור היא קוגנטית (ראו לעיל בפסקה 25). היא מציבה רף מינימלי מחייב. מספק השירות לא יכול לפטור עצמו מרף זה על ידי הסכמות חוזיות. ברור אפוא שמספק שירותי סליקה לא יכול לסרב לספקם "מכל סיבה שהיא", וודאי שהוא לא יכול לבטל הסכמים, לאחר שנכרתו, "מכל סיבה שהיא". הוא רשאי שלא לספק שירותי סליקה, והוא רשאי להפסיקם לאחר שנתן אותם, אך זאת מטעמים סבירים."